יומן קריאה – Tsukihime חלק 9

בואו פשוט נגמור עם הקרב הזה כבר…


סקירת האירועים האחרונים: הצלחתי לברוח מנוזל שחור וסמיך, ערפד שהגוף שלו מורכב מ 666 חיות טרף שלח כמות עצומה שלהן עליי ועכשיו אני רואה שוב רואה שחור. אה, ואני צריך להחליט אם לחכות ככה או לנסות ולתקוף חזרה.

זאת אחת הבחירות המיותרות שהיו לי כאן. כמובן שאחכה ככה… לא!

אני מנופף בסכין שלי לעברו. אני יודע איפה הוא נמצא אז זה אמור לעבוד.

tsukihime200

טוב זה היה כישלון.

ועכשיו הוא דוקר אותי עם צבי. זה… לא פייר.

החיות עולות עליי שוב. חלאס.

tsukihime201

ה-הם פשוט אוכלים אותי O_O

tsukihime202

דיי! לא רוצה!

tsukihime203

אני לא אוהב את המשחק הזה יותר.

tsukihime204

בואו פשוט נחסוך את התיאורים ונגיע לסוף הרע?

אני נזכר שוב ביום קיץ ההוא לפני 8 שנים. שם לא היה מקום לכאב ופחד – רק שנאה.

tsukihime205

אני מתחיל לצחוק משום מה.

אין לי יותר לאן לברוח. נשאר רק דבר אחד לעשות.

tsukihime206

לא… אל תגיד לי ש…

tsukihime207

כן!!!

tsukihime208

ככה אני הורג משהו כמו 70 חיות.

כאוס לא ממש מבין מה קרה כאן. למען האמת גם אני לא.

אני מרגיש בדיוק כמו בפעם ההיא שהרגתי את ארקוייד. הגוף שלי לא מתפקד באופן נורמלי. אני אפילו לא נושם נורמלי.

הוא קורא לי מפלצת. מי שמדבר.

אני רץ לעברו עם הסכין. הוא משחרר עליי נמר ענק – לא שזה יעזור לו. לא משנה איזה חיה זו – אני חותך אותה לפני שהיא מספיקה להגיע אליי.

כאוס לא מאמין למה שהוא רואה. אפילו ארקוייד לא הצליחה להתמודד ככה עם החיות שלו.

tsukihime209

אין לי כבר אנרגיה אז אני מנסה לפעול במהירות ככל האפשר.

הוא אומר שהוא מכיר בי כמכשול.

tsukihime210

זה אפילו לא חיות אמיתיות דיי כבר עם הצ'יטים.

אני חותך אותם אחד אחרי השני. כל מה שאני יכול לראות זה הנקודות השחורות והקווים.

הוא מחליט לתקוף אותי בשיא הרצינות ומחבר את חצי הגוף החסר שלו.

הוא תוקע את ידיו בחזה שלו ופותח אותו לרווחה. מתוכו יוצאים מעין חרקים בצורת עקרב-עכביש יותר גדולים מפיל.

דיי. עם. זה.

אני כבר רואה רק את הצלליות של המוות שלהם וחוץ מזה הכל אדום. הגוף שלי קר, האצבעות שלי קופאות והמוח שלי כבר פאקינג שורף.

אני חותך גם את החרקים הענקיים ומשאיר את כאוס בהלם מוחלט.

הוא מנסה להימלט אבל עוצר את עצמו.

tsukihime211

הוא הופך את עצמו לחיה מוזרה ומתחיל לזוז כדי לתקוף בחזרה.

הוא מהיר כמו ארקוייד, אבל אני יותר. אני חותך את הקו שעל הזרוע שלו.

tsukihime212

ז-זאת…!

tsukihime213

ארקוייד!

בבקשה אל תכניסי לו רעיונות כאלה לראש.

הוא אומר שזה עוד לא נגמר ושנשארו לו עוד 560 מפלצות. נראה שארקוייד לא ממש מתרשמת מכך.

tsukihime214

כן! עכשיו אתה מתחיל לפחד אה?!

הוא מתחיל לצחוק בקול. נמאס לי ממנו אז אני רץ לכיוונו להרוג אותו. הוא שואג ודוהר לכיווני עם הזרוע הבודדת שנותרה לו.

אני חותך גם את הזרוע השניה.

על גופו אני רואה מאות נקודות – אבל אני מצליח לזהות את האחת האולטימטיבית.

tsukihime215

הסכין נכנסת באמצע גופו. זה הסוף. עם ההתקפה הזאת הוא ו 560 המפלצות שנותרו בגופו מושמדות.

הוא מת.

אני נופל על הקרקע מרוב שאני תשוש. גם המצב שלי כבר לא מי יודע מה. אני לוקח נשימה עמוקה ומסתכל על הירח שבשמים. זה מזכיר לי חלום ישן.

ארקוייד שואלת אותי אם אני בסדר. איזה בסדר תראי למה גררת אותי.

אני עוד רגע מתעלף ואז היא בועטת בי ומחזירה אותי להכרה. מה עובר עליך?!

tsukihime216

כן כן מה שתגידי. אני עייף…

tsukihime217

לא בדיוק הסיטואציה בה הייתי רוצה שהיא תיגע בי, אבל…

tsukihime218

אין לי מושג מה היא בדיוק עושה שם, אני כבר עייף מידי בשביל לשים לב.

היא שואלת אותי אם הבית שלי הוא האחוזה שנמצאת במעלה הגבעה ואומרת שהיא תיקח אותי לשם.

היא אומרת לי תודה, ושעשיתי עבודה טובה.

עכשיו אני כבר באמת נרדם. נתראה מחר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s