יאללה בלאגן!
האם לתקוף עכשיו או שזה מוקדם מדי? אני מפחד לפספס את הרגע.
מצד אחד אולי אני אמצא רגע יותר מתאים, וגם השיחה שלהם מעניינת אותי אז אני יכול להמשיך להקשיב פשוט.
מצד שני אם אני אאחר הוא עוד יכול להרוג את ארקוייד. היא גם אמרה לי להפסיק להסס, אז אני חושב שכדאי שאעשה זאת כבר ועכשיו.
הנה אני בא! על החיים ועל המוות!…
מה?
טוב זה לא הלך לפי התכנון.
או שאולי…?
זה קצת מוזר כי זו רק נקודה ואין שום קו, אבל אני מחליט לדקור אותו שם.
דה פאק.
ארקוייד קוראת לי אבל זה כבר מאוחר מידי. כל מה שאני צריך עכשיו זה פשוט לדקור את אחת הנקודות האלה וזה יסתיים… אני חושב.
איזה בן של-
זהו. הלך עליי.
X___X
מה את עושה טיפשה?! תברחי!
טוב זה גם ככה נראה כאילו זה סוף רע.
בואנ'ה הבנאדם מחזיק גן חיות שלם בבית שחי שלו.
I call hacks!
החיות מסתערות במהירות לכיוונה של ארקוייד שעומדת שם במקום. אין לה סיכוי לברוח.
הולי שיט!
היא מחסלת אותם אחד אחד. קורעת להם את הצורה.
כאוס בהלם. חה!
היא תוקפת אותו וחוצה אותו לשניים בעזרת טפריה.
הוא צועק מכאבים וגופו נופל לקרקע. הוא מנסה לברוח בזמן שהיא מתקדמת לעברו.
ארקוייד נראית עכשיו דיי תשושה, נראה שההתקפה הזאת צרכה ממנה דיי הרבה אנרגיה והיא בכל זאת לא במצב משהו.
למעשה היא נראית סובלת יותר מכאוס, והוא זה שחתוך לשניים.
הוא מופתע שאפילו במצבה החלש היה לה מספיק כוח לגרום לו כזה נזק.
שיט. זה לא נשמע טוב.
אני מנסה להזהיר אותה אבל זה לא מספיק.
לפני שהיא מספיקה להסתובב החצי השני של גופו של כאוס הופך למספר רב של נחשים הנשלחים לעברה.
הם פוגעים בה ואז הופכים לנוזל שחור.
היא נופלת לרצפה ומנסה לברוח בכוחותיה האחרונים.
פאק זה כוח כזה שבור.
הוא אומר שזה חסר תועלת לפגוע בו או לחתוך אותו, כי הוא אחד מתוך 666 ושאם רוצים לחסל אותו צריך לחסל את כולם יחדיו.
קריפי.
הוא ממשיך להשוויץ בכמה שהוא מדהים וכל זה. ארקוייד מכוסה כולה בנוזל השחור ולא מסוגלת לזוז.
הוא אומר לה שזה חסר טעם, שזה עשוי מ 500 חלקים ממנו ושאפילו בכוחה המלא היא לא הייתה מסוגלת להרוס את זה.
הוא מתקדם לעברה באיטיות.
הוא אומר שה"נחש" היה כומר בכנסייה ושהוא היה מסוגל אולי למצוא דרך לשלוט בכאוס שבגוף שלו, אך הוא לא הספיק כי ארקוייד רדפה אחריו והרגה אותו.
זה לא טוב. לא טוב בכלל. ואני יודע שזאת הפעם המי יודע כמה ב 5 דקות האחרונות שאני חושב את זה אבל אין לי ממש משהו אחר שאני יכול לעשות.
או שכן? אני נאבק בנוזל השחור שעוטף אותי וחותך את הקווים שאני רואה עליו. אני נחלץ ככה דיי בקלות ונעמד על הרגליים.
אני חייב להציל אותה… נכון? אבל איך?
איכשהו הוא לא שם לב אליי עדיין אבל זה לא ממש עוזר לי כשאני לא יכול לעשות כלום נגדו.
לפתע אני שומע צעדים. נראה שגם כאוס הבחין במישהו.
אני צועק לה לברוח. שיט חשפתי את עצמי.
היא לא מפסיקה להתקדם.
כאוס מוציא מגופו עוד נמר שחור וגדול.
אוו פאק שמישהו יעצור את זה כבר.
הנמר חוזר לגופו של כאוס.
אין זכר לגופה של הילדה אבל אני עדיין שומע את הלעיסות של הנמר שאוכל אותה. זה מגיע מתוך גופו של כאוס. איכס.
דיי אני מאבד את זה.
אני מתחיל לראות הכל באדום.
נמר שחור קופץ מגופו של כאוס לעברי. הוא גדול יותר ומהיר יותר מהכלבים שהיו קודם אבל פאק איט. כל עוד זה משהו חיי אני יכול להרוג אותו.
אני חותך אותו. כאוס מבחין בי ומבין שאני זה שתקף אותו קודם לכן.
אין משהו יותר משכנע מאשר לחרטט בביטחון. כל כך אין לי סיכוי.
אני אומר לו לעזוב אותה ולחדש את גופו כדי שנוכל להילחם כמו גברים. הוא צוחק עליי, דיי בצדק.
הוא מבטיח שהוא ילעס אותי באיטיות בעודי בחיים. איכס.
מגופו יוצאות המוני חיות, קרוב ל 100.
אני הורג את הכלב השחור שמגיע אליי, בזמן שציפור גדולה חותכת אותי במצח ממש עד העצם.
אין לי זמן אפילו לחשוב על הכאב. אני הורג אותם אחד אחד אבל זה לא מספיק. על כל אחד שאני הורג יש עוד עשרה.
גאד דאמיט מה אני עושה?!
