יומן קריאה – Tsukihime חלק 5

יש לי ברירה?


למרות שמאוד הייתי רוצה לברוח, אני לא חושב שהיא תאפשר לי. נראה לי גם שלסרב לה כרגע זה כמעט כמו לבקש שהיא תהרוג אותי. אם להגיד את האמת אני גם ככה דיי חייב לה אחרי מה שעשיתי לה ואחרי שהיא הצילה אותי עכשיו, אז אני מניח שאין לי ברירה… אני אשתף פעולה.

tsukihime099

תכלס, כל אחד שהיית מאיימת עליו ככה היה נאלץ להסכים.

אם כי אני חייב להודות שהתגובה שלה דיי חמודה…

tsukihime100

אני מציג את עצמי ולוחץ את ידה. בחיוך מאושר במיוחד היא אומרת לי שתגרום לי לקחת אחריות על כך שהרגתי אותה קודם לכן. יאי.

אנחנו מגיעים לחדר במלון כיוון שארקוייד טוענת שהחדר שלה בוודאי כבר התגלה ויהיה יותר בטוח להסתתר כאן. היא גם אומרת שאין לי מה לדאוג לגבי כסף כי היא עשירה והיא תשלם בעצמה. אולי ייצא לי משהו מכל הסיפור הזה? טוב לרגע שכחתי שאני בעצמי גר באחוזה מפוארת… לא שזה נתן לי משהו במשחק הזה עד עכשיו…

tsukihime101

טוב זה כבר מוגזם.

נראה שמצחיק את ארקוייד שאני מוטרד מהסיטואציה. היא נשכבת על המיטה ומצחקקת.

היא אומרת שהיא מתכוונת לישון עד שהשמש תשקע, ושכדאי שגם אני אנצל את הזמן לנוח כי ערפדים לא ממש פעילים במשך היום כך שהעבודה האמיתית תתחיל בלילה.

אני לא מספיק להגיב והיא כבר נרדמת.

tsukihime102

טוב זה ממש חמוד… אבל…

tsukihime103

לא, אני לא חושב שיש טעם לברוח עכשיו. כבר הסכמתי לשטות הזאת אז אני אלך עם זה עד הסוף.

אני מסתכל על ארקוייד שישנה ונדהם מיופייה.

tsukihime104

אני לא יודע למה, אבל אני נזכר ביום קיץ חם כלשהו בילדותי.

אני שומע את אקיהה בוכה מאחוריי.

tsukihime105

המבוגרים באים ומתחילים לצעוק.

המסך הופך ללבן. זה חלום שהדחקתי מזכרוני, ופתאום נזכרתי בו שוב.

ארקוייד מעירה אותי ואומרת שהשמש כבר שקעה. כבר אחרי 8 בערב עכשיו.

tsukihime106

היא כועסת ואומרת שיכלו לתקוף אותנו בזמן הזה ושאני כושל בתור שומר ראש. ובכן, לא התיימרתי להיות כזה ואמרתי לך מראש שאני גרוע.

tsukihime107

זה בסדר, את מספיק ערפדית בשבילי.

אני מזכיר לה שאני זה שהרג אותה בינתיים, אז גם העובדה שהיא נרדמה ככה בלי לחשוש לחייה לא פחות מביכה. נראה שהיא לא חשבה על זה והיא קצת מתפדחת.

טוב, נראה שהתפקיד שלי מתחיל עכשיו, שיהיה לי בהצלחה.

אני נזכר לשאול סופסוף את השאלה החשובה מכולן והיא מה בכלל המטרה של ארקוייד כאן.

tsukihime108

אני שואל אם ערפדים לא אמורים להרוג בני אדם והיא מתנגדת ואומרת שלהרוג ולשתות את הדם זה שני דברים שונים לחלוטין. טוב… כל אחד ועולם הערכים שלו.

היא אומרת שהערפד שהיא צדה הוא אחד כזה שהורג אנשים בשביל הדם שלהם ומשתמש בהם בשביל לחזק את כוחו והשפעתו, ושהוא מטיפוס שונה ממנה.

לפי התיאור שלה הוא הופך אנשים לזומבים. בטח אחד הזומבים שלו זה הטיפוס שראיתי בלילה ההוא לפני יומיים.

היא אומרת שאין לו הרבה משרתים כרגע, אבל היא רוצה לטפל בו לפני שיהיו. הבעיה שהיא לא יודעת היכן הוא מסתתר עדיין.

tsukihime109

דיי עם הרגשות אשם האלה! אני התנצלתי! ):

אני שואל אותה כיצד היא שונה בעצם מערפדים אחרים.

tsukihime110

בלי להתנשא!

tsukihime111

היי היי, זה האויב שלך, לא שלנו, אל תכניסי אותי לצרות שלך.

אז ה Dead Apostles האלו היו פעם אנשים והם השיגו חיי נצח בעזרת קסם או על ידי כך שננשכו על ידי ה True Ancestors. משהו חסר לי בכל הסיפור הזה.

ארקוייד שואלת אותי מה אני יודע על ערפדים ואני עונה שהדברים הרגילים – שהם מוצצים דם ויכולים להפוך לאבק או לזאבים ודברים כאלה.

tsukihime112

מעניין.

היא אומרת שהשליחים המתים לא בדיוק בני אלמוות. הם לא יכולים למות מזקנה אבל הם חייבים לחדש את האנרגיה שלהם בעזרת דם. ועוד כמה קשקושים על מידע גנטי שהם צריכים, אני לא בדיוק עוקב.

tsukihime113

עיניים מיסטיות? גם לי יש כאלה! אולי אני בעצם ערפד? או חצי ערפד? זה יכול להסביר כמה דברים.

tsukihime114

קול. הרבה יכולות יש להם. בואי רק נקווה שהם לא ישתמשו בזה נגדנו.

tsukihime115

כן נראה לי מיצינו את הנושא.

עכשיו היא אומרת שתורה לשאול שאלות. לא יודע מה היא מצפה שאני אגלה לה, אני לא ממש יודע משהו מיוחד. חוץ מאולי איך לעשות קנאקים באצבעות, אבל לא חושב שזה מה שהיא מעוניינת לדעת. אני גם לא חולק מידע כזה רגיש בקלות.

היא שואלת איך הרגתי אותה.

tsukihime116

באמת שאין לי מושג על מה אתה מדברת ואני ממש לא יודע איך עשיתי את זה.

tsukihime117

אולי הסכין שקיבלתי מאבא שלי היא יותר מסתם חתיכת מתכת חלודה? בכל אופן, אני מספר לארקווייד על הקווים שאני רואה.

tsukihime118

איך אני יצאתי המפלצת בסיפור הזה?

אני שואל אותה אם היא יודעת על זה משהו והיא חוזרת פחות או יותר על מה שסנסיי אמרה. הקווים האלו מייצגים "מוות" של אובייקטים – מוות לא "מגיע" לפי מה שהיא אומרת, אלא קיים תמיד בכל אובייקט ונועד לקרות יום אחד. זה נקרא "עיקרון הסיבתיות". לכל דבר יש מקור ויש סוף קבוע מראש.

tsukihime119

זה נכון, היו גם נקודות כשראיתי את ארקוייד לראשונה. מה אלה הנקודות האלה?

tsukihime120

טוב, זה דיי מטורף.

אני מתקשה להאמין ואומר לה שאם זה ככה אני יכול להרוג אפילו אותה. היא אומרת לי לנסות.

היא פותחת את הוילון. האור היחיד בחדר מגיע מהירח המלא שבחוץ.

קשה לראות את הקווים באור יום, אבל באור הירח אני רואה אותם בבהירות.

tsukihime121

עדיין קשה לי לראות את הקווים שלה, והיא אומרת שאני גם צריך להיות מסוגל לעקוב אחריהם כשאני חותך, אז זו לא ממש משימה קלה. אז זה לא כאילו שאני יכול להרוג כל דבר שזז אה? ביאסת אותי.

אני שם את המשקפיים חזרה על העיניים שלי. נראה שארקוייד מתעניינת בהן ורוצה לראות אותן מקרוב.

tsukihime122

אבל… אלו המשקפיים היקרים שקיבלתי מסנסיי…

טוב אני חלש מול בקשות כאלה… והיא בסך הכל רוצה להסתכל עליהן… מניח שזה לא יזיק לתת לה לרגע.

tsukihime123

נראה שארקוייד לא ממש להוטה להיפגש עם סנסיי. אולי סנסיי הייתה ציידת ערפדים או משהו? היא ככל הנראה Blue, מה שזה לא יהיה, כנראה סוג של מכשפה, או שזה פשוט הכינויי שלה.

אני שואל את ארקוייד אם היא מכירה את סנסיי והיא אומרת שכן ושהיא מכשפה מסוג נדיר ושיש רק ארבע כמותה. היא אומרת שהמשקפיים האלו הן יצירת מופת ושאפילו היא לא תוכל לשבור אותן.

tsukihime124

בואנ'ה איזה חוצפנית!

אני לוקח את המשקפיים חזרה. פעם אחרונה שאני סומך על ערפדית.

היא אומרת שהיא לא אהבה את החשיבות שאני נותן למשקפיים. כן, ממש סיבה לשבור אותם.

הגיע 4 בבוקר ואנחנו שעה לפני הזריחה ולפני שהמשמרת שלי מסתיימת.

tsukihime125

אני כבר מתחיל לספור את הדקות לאחור ואז ארקוייד שוב מתחילה לחפור. למעשה כל ה 6 שעות האלה היא פשוט חפרה לי בלי הפסקה כי משעמם לה והיא רוצה לדבר. אני מתחיל להבין למה היא הביאה אותי הנה במקום להרוג אותי. היא לא מחפשת שומר ראש, היא מחפשת מישהו לטחון לו את המוח בדיבורים בלילה.

מה גם שנהייתי רעב.

ארקוייד מציעה שאתקשר לשירות חדרים ואזמין משהו לאכול כי אנחנו בכל זאת במלון מפואר. את יודעת, מפואר או לא, זה 4 בבוקר עכשיו…

היא עצמה פחות בקטע של אוכל, כנראה כי היא ערפדית אז היא ניזונה מדם. אה שיט, נפל לי האסימון עכשיו שהיא בעצם ערפדית. אני מסתכל עליה ולא יכול לדמיין שהיא באמת מוצצת… לאנשים את הדם.

נראה שהיא קולטת על מה אני חושב והיא שואלת אותי אם אני מעוניין לדעת לכמה אנשים היא עשתה את זה עד עכשיו.

היא אומרת לי לנחש אבל אני לא ממש מצליח. זה לא מאות אנשים, לא אלפים ואפילו לא עשרות אלפים…

tsukihime126

טוב זה טוויסט.

היא אומרת שהיא פחדנית ובגלל זה היא כישלון בתור ערפדית. טוב, לפחות עכשיו אני יודע שהיא לא רוצחת…

tsukihime127

או או… לא אתה שוב!

tsukihime128

הוא אומר שהוא מגיע הנה עכשיו. מי זה? מה קורה כאן?!

העורב מתעופף משם ונעלם.

לפתע כל המלון רועד.

ארקוייד נראית מתוחה והיא לא עונה לי.

אני שומע רעש מהמדרגות.

tsukihime129

אני מפחד לצאת… ;-;

מה שזה לא יהיה, זה יגיע לכאן בסופו של דבר, לא? אז אולי עדיף להישאר כאן ביחד… זה מה שאעשה. אני לא אעזוב את ארקוייד כאן לבד. וזה בכלל לא כי רועדות לי הביצים ואני לא מסוגל ללכת לבד.

אני אוחז בסכין בידי.

נשמעים רעשים מהקומה למטה. כנראה הרעידה העירה את אורחי המלון.

לפתע הרעש החזק מתחלף בשקט מצמרר. האורות כבים. רעש של משהו מכה על הדלת.

tsukihime130

מוכן? אני? ממש לא O_O

אני ניגש אל הדלת. בין רגע שיניים גדולות מכסות את שדה הראייה שלי.

tsukihime131

אוי לא…

tsukihime132

טוב זה קרה עכשיו…

נראה שהגעתי לאחד הסופים הרעים…

אולי הייתי צריך להיות קצת פחות פחדן. בפעם הבאה אחזור לבחירה האחרונה ואבחר באופציה השנייה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s