יומן קריאה – Tsukihime חלק 4

אוי לי במה הסתבכתי.


אני לא יכול להתכחש לזה. אין מצב שזה חלום. זה אמיתי. זה מה שאני בוחר להאמין.

tsukihime072

shiki.exe stopped working.

אני חושב שאני מתחיל להשתגע.

tsukihime073

אני שואל את עצמי הרבה שאלות שאין להן באמת מענה הגיוני. אולי היה עדיף שהייתי מתכחש לזה ובוחר להאמין שזה חלום.

בכל מקרה, אני רק יודע שמהרגע שראיתי אותה היה לי חשק עז להרוג אותה.

אוי אני מרגיש שאני צריך להקיא.

אני בורח משם.

אני מגיע מחוץ לבניין ומקיא את כל תכולת הקיבה שלי תוך כדי שאני בוכה כמו תינוק. הגוף שלי מתמוטט. אני לא מבין מה עובר עליי. אני לא מבין למה עשיתי את זה.

אני מקלל את העיניים האלה שלי. אני מתנצל בפניי סנסיי שלא הצלחתי לקיים את ההבטחה הפשוטה שהבטחתי לה. כל זה בכלל לא משנה. אני לא משנה. פאקינג הרגתי מישהי.

כנראה שמהרגע שחיי ניצלו בתאונה ההיא איבדתי את שפיות דעתי הא? אולי הרופא צדק ובאמת יש לי נזק מוחי.

העולם סביבי מחשיך. אני שומע גשם. לפתע אני שומע מישהי קוראת לי "שיקי-סאמה".

tsukihime074

מה? איך הגעתי לכאן?

היא אומרת שהתקשרו מבית הספר להגיד שעזבתי מוקדם, אבל מכיוון שלא חזרתי הביתה קוהאקו יצאה לחפש אותי ומצאה אותי בפארק נח על הספסל. היא גם אומרת שחזרתי הביתה בכוחות עצמי.

מוזר. אני לא זוכר כלום.

היא אומרת שהיא לא מתפלאת כי לא הייתי ממש בפוקוס כשקוהאקו מצאה אותי, ואיך שחזרתי הביתה הלכתי לישון. קוהאקו רצתה לקרוא לרופא ואני סרבתי ואמרתי שזה קורה לי כל הזמן… מה? לכם לא?

אני שואל את היסוי אם היה דם על הבגדים שלי והיא אומרת שלא.

היא שואלת אותי אם אולי חלמתי חלום רע. קשה לי להאמין, אבל אני אומר לה שזה כנראה המצב. אני מנסה לשכנע גם את עצמי, אחרת לא אוכל להירדם בלילה.

אני שואל את היסוי אם אקיהה אמרה משהו, אבל נראה שהיא הגיעה הביתה רק לפני שעתיים וכאשר דווח לה מה שקרה היא לא התרגשה יותר מדי. עדיף ככה אני מניח.

היסוי עוזבת את החדר ומשאירה אותי עם מחשבותיי.

על השולחן שלי מונח הסכין שקיבלתי מאבי.

tsukihime075

tsukihime076

לא הצלחתי לישון טוב בלילה, אבל בכל זאת התעוררתי יחסית מוקדם בבוקר. היסוי הביאה בשבילי את הבגדים ומציעה להכין את האמבטיה אם אני רוצה, כנראה רמז לזה שאני ממש מסריח.

אני מרגיש רענן אחרי המקלחת, אך כשאני מעביר את המגבת על צווארי אני מרגיש כאב. אני רואה במראה שהצוואר שלי אדום, כאילו נפצעתי לאחר שהקאתי שוב ושוב.

אני חוזר לחדרי ולוקח את התיק שלי. בדרך החוצה קוהאקו מברכת אותי בבוקר טוב. נראה שהיא גם שמה לב שהתקלחתי.

tsukihime077

אולי בפעם הבאה נתקלח ביחד?

היא אומרת לי לחכות שהיא תכין ארוחת בוקר, אך אין לי ממש תאבון אז אני מוותר על ההצעה הנחמדה.

tsukihime078

היא אומרת שאני נראה נורא ושום תירוץ לא מספק אותה. נראה שהיא מתעקשת ואין לי ממש ברירה אחרת.

אני ניגש לחדר האוכל, שם אקיהה מברכת אותי בבוקר טוב ושואלת לשלומי. אני מופתע שהיא באמת דואגת לי.

היא אומרת שבפעם הבאה שקורה לי משהו אני צריך ליצור קשר מיד עם האחוזה והיא תשלח מישהו לאסוף אותי. אני מנסה להסביר לה שאני לא ילד ואני לא צריך שיטפלו בי.

tsukihime079

אקיהה סתם נודניקית, וקצת נשבר לי מהשטויות של האחוזה. אני חושב שהדבר הכי מעניין לדבר עליו כרגע הוא קוהאקו המדהימה שהצילה אותי והכינה לי ארוחת בוקר.

אני שואל את אקיהה אם היא שמה לב כמה קוהאקו נחמדה ומספר לה על ההתעקשות שלה שאוכל ארוחת בוקר.

tsukihime080

עלית עליי, אבל אני כמובן מכחיש.

tsukihime081

אני מסיים לאכול ועוזב את האחוזה. היסוי מלווה אותי החוצה ומבקשת ממני לא להתאמץ יותר מדי.

הפעם יצאתי יותר מוקדם אז אני יכול ללכת בנינוחות.

בשעה כזאת של היום אין אף אחד ברחוב חוץ מתלמידים שבדרכם לבית הספר. לא אמור להיות אף אחד לפחות… אבל אני רואה שם מישהי…

tsukihime082

הולי שיט זאת היא!

לא מספיק שניסיתי לשכנע את עצמי שמה שקרה אתמול לא באמת קרה, גם אם הוא כן קרה – איך זה הגיוני שהיא בחיים?! O_O

האור ברמזור הופך לירוק וכולם עוברים חוץ ממני שנעמד וממשיך להתבונן בה.

נראה שהיא מחכה למישהו.

tsukihime083

היא מחייכת. זה מתחיל ממש להפחיד אותי.

היא מתקרבת אליי. האור ברמזור נהפך לאדום אבל לא באמת אכפת לה והיא חוצה את הכביש לכיווני.

אני לא רוצה שהיא תבוא אבל היא ממשיכה להתקרב. שיט. אני בורח מכאן!

tsukihime084

אני מסתכל מאחוריי ורואה שהיא ממשיכה ללכת בעקבותיי.

אני ממשיך לרוץ אבל זה לא עוזר. כל פעם שאני מסתכל לאחור היא עדיין שם.

אני ממשיך לרוץ אפילו שאין לי כבר כוחות. אפילו שאני לא יודע כמה כבר רצתי. אני מרגיש שברגע שהיא תתפוס אותי היא תהרוג אותי (דיי בצדק, אני עשיתי את זה קודם לה – ואני עדיין לא מבין איך זה הגיוני מה שקורה כאן).

אני מגיע לנקודה שבה אני לא מסוגל יותר להמשיך. אני מנסה לקום אבל אני לא מסוגל יותר.

tsukihime085

tsukihime086

הלך עליי.

אני תקוע במבוי סתום. אין לי לאן לברוח.

tsukihime087

אני אומר לה שזה לא הגיוני, והיא אומרת שאין לי מה להיות מופתע ושהיא בסך הכל הוחייתה מחדש.

אה, אז הכל הגיוני עכשיו. אז אני יכול ללכת?

היא אומרת שהיא לא אנושית. כן… אתה זה אני חושב שכבר הבנתי לבד.

tsukihime088

חשבתי שערפדים לא יכולתי ללכת באור יום, אבל שיהיה.

קיצר מה את רוצה ממני?

tsukihime089

טוב אני חייב להודות שאין לי ממש קייס כאן ושזו כנראה הייתה בחירת מילים לא מי יודע מה מוצלחת.

ננסה משהו אחר… אמרו לך פעם שאת חתיכה? -שיט. אני ממש גרוע במילים היום.

טוב, לפחות עכשיו אני יודע שלא רצחתי אף אחד ואני יכול לחיות חיים רגילים… נכון?

tsukihime090

את ערפדית. אין לך זכות לדבר על מוזרויות של אחרים.

נראה שהיא לא מתכוונת להרוג אותי, אבל היא דורשת התנצלות.

tsukihime091

כן כן אני מצטער. מה שתגידי. רק תסלחי לי בבקשה ;_;

היא אומרת שהיא החליטה שהיא תגרום לי לעזור לה עכשיו. לעזור? במה?

tsukihime092

אז מסתבר שהרוצח הסדרתי באמת היה ערפד.

בכל מקרה, אני לא יודע מה את חושבת שאני מסוגל לעשות נגד עפרדים, אבל לא תודה.

tsukihime093

או זה או שהיא מדברת על צייד הערפדים אחר שמסתובב בשכונה ובמקרה חתך אותה לחתיכות אתמול… טוב זה כנראה אני.

tsukihime094

יאפ. וכדי שאני לא אדע אני חושב שכדאי שנוותר על כל עניין ציד הערפדים הזה לא ככה?

היא אומרת שהיא מתכוונת להשתמש בי בתור שומר ראש, ושרק ככה אוכל לכפר על המעשים שלי.

נראה שהיא לא ממש מקבלת את חוסר המוטיבציה שלי בנושא, והיא מזכירה לי שוב כמה זה היה מטרד עבורה להחיות את עצמה אחרי מה שעשיתי לה.

היא אומרת שבגללי היא חלשה עכשיו והיא צריכה מישהו שיגן עליה למקרה שהאויבים שלה יחליטו לתקוף בקרוב.

רגע רגע עצרי הכל!

אני קולט פתאום את העורב הכחול.

היא אומרת שבגלל האיטיות שלי הוא מצא אותנו. מי מצא?

tsukihime095

שיט זה בטח החרא הזה שנבח בלילה שעבר.

הכלב רץ במהרה לכיוונינו. הוא קופץ ישר לכיווני. לכיוון הצוואר שלי.

הנערה הבלונדינית דוחפת אותי לפני שהוא מספיק.

הכלב מנסה שוב להגיע אליי.

tsukihime096

הוא נעצר ומתחיל לרחף באוויר. הוא נוחת בחוזקה על הרצפה.

נראה שהנערה הזאת עשתה משהו. היא מתעצבנת עליי שגרמתי לה לבזבז אנרגיה.

הכלב הופך למעין נוזל ונעלם לתוך הבטון.

tsukihime097

היא אומרת שנראה שהאויב גילה אותנו ושהיא כנראה באמת תצטרך אותי בתור מגן אנושי. יאי.

אני אומר לה שתרד ממני, שאני לא באמת יכול לעשות כלום ושהיא לא באמת צריכה אותי עם הכוחות שיש לה, אבל היא טוענת שעכשיו היא מרוקנת לגמרי. היא גם לא ממש מאמינה לי שאני לא מסוגל לעשות כלום אחרי שהרגתי אותה, אבל אני לא באמת יודע איך עשיתי את מה שעשיתי אז.

אני מנסה להסביר לה שאני בסך הכל אדם רגיל, והיא אומרת שכל מה שאני צריך לעשות זה להשגיח עליה בזמן שהיא ישנה.

אני נראה לך כמו בייביסיטר?

tsukihime098

מה עושים עכשיו?…

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s