יומן קריאה – Tsukihime חלק 3


tsukihime054

בחלומי אני נזכר במה שסנסיי הסבירה לי על הקווים שאני רואה, וכמה אני מודה לה על כך שהביאה לי את המשקפיים, שכעת הפסיקו לעבוד משום מה. עם סוויץ' זה לא היה קורה, רק אומר.

אני מתעורר בבוקר לקריאת ההשקמה של היסוי שעדיין קוראת לי "שיקי-סאמה". אני מחפש את המשקפיים שלי והיסוי מוסרת לי אותן. נראה שהן חזרו לעבוד ואני כבר לא רואה את הקווים.

בכל אופן, אני שמח שהיסוי כאן כדי להעיר אותי, רק קצת חבל שהיא לא חייכנית ומתוקה כמו קוהאקו.

לפתע אני שם לב שאני עדיין לובש פיג'מה. מוזר, אני דיי בטוח שהתעלפתי אתמול על המיטה כשעוד הייתי לבוש בבגדים שיצאתי איתם החוצה. היסוי אומרת שקוהאקו החליפה לי את הבגדים כי זה לא בריא בשבילי לישון ככה.

הולי שיט! אפילו את התחתונים היא החליפה לי! פאק! איך לא התעוררתי?! ):

זה דיי מביך, אז אני אומר להיסוי שהן לא חייבות לעשות משהו כזה פעם הבאה ושאפשר פשוט להעיר אותי (אם כי אני לגמרי מוכן להחליף תפקידים, אבל יש לי תחושה שאם אני אגיד את זה היא תרביץ לי).

היסוי אומרת לי שהבגדים שלי מוכנים ושאבוא לסלון כשאסיים להתלבש.

הבגדים אכן מקופלים ומגוהצים. אני מתלבש ומגיע לסלון שם יושבות אקיהה וקוהאקו.

tsukihime055

לא ממש בא לי לדבר עם אקיהה, אבל אני לא רוצה שתהיה בינינו אווירה רעה. אולי היא סתם טסונדרה שצריך לרכך קצת והכל יהיה בסדר.

מצד שני אני בטח לא יכול להתעלם מקוהאקו בעקבות ההתפתחויות האחרונות, אז אני מחליט להגיד שלום לשתיהן.

קוהאקו מברכת אותי חזרה בחיוך גדול וקורן ומזכירה לי שהיא האור בחיי. אקיהה הורסת את האווירה ומזכירה ש"לקחתי את הזמן הבוקר". מתחיל להצטער שבכלל טרחתי לדבר אליה. אפילו לא 7 עכשיו וזה כולה חצי שעה להגיע לבית ספר.

אקיהה לא מקבלת את הטיעון שלי ואומרת שאם כך אצטרך לאכול את ארוחת הבוקר בזריזות תוך 10 דקות כמו כלב וזה לא נאה. משווה אותי לכלב אה? היא זאת שמתנהגת כמו כלבה מהרגע שהגעתי.

אם כבר כלבים, אני נזכר במה שקרה אתמול בלילה. אני שואל אותה אם זה קורה כל לילה ונראה שהיא לא ממש מבינה על מה אני מדבר. אני מוותר על אקיהה ושואל את קוהאקו. נראה שגם היא לא שמעה את הנביחות, והיא מזכירה שהדבר היחיד שהיה מוזר אתמול בלילה זה לראות שאני נרדמתי עם הבגדים שלי. אוי לא, אל תזכירי את זה ליד אקיהה…

אגב נראה שקוהאקו קוראת לי "שיקי-סאן", כנראה שהיסוי העבירה את הבקשה שלי אליה ושהיא קלטה בניגוד לאחותה.

tsukihime056

אקיהה קמה ללכת ושולחת עקיצה אחרונה כשהיא אומרת לי להיזהר שלא אותקף על ידי כלבים בדרך לבית הספר. מאוד בוגר >_>

אני פונה לצאת גם אני לכיוון בית הספר, והיסוי מוסרת לי את התיק שלי. לפני שאני עוזב קוהאקו מגיעה בריצה להביא לי משהו שהגיע אתמול ממשפחת ארימה. זו קופסה מעץ שלא ראיתי מעולם. היא אומרת שזה צווה להגיע אליי בצוואתו של אבי. לא יודע מה הזבל הזה שזרק אותי מהבית יכל למסור בשבילי, אבל גם לא ממש מעניין אותי כרגע. אני מבקש מקוהאקו להשאיר את זה בחדרי בינתיים.

נראה שקוהאקו מאוד סקרנית לדעת מה יש בפנים, אז אני מחליט לפתוח את זה עכשיו בכל זאת. אולי זה הסוויץ' שכל כך רציתי? ובפנים יש… מוט ברזל באורך 10 ס"מ. או לפחות ככה זה נראה. קוהאקו אומרת שזאת סכין מתקפלת. איך הוא ידע שזה המשחק האהוב עליי?…

על הסכין חרוט האות היפנית המסמלת 7 לידה הקאנג'י המסמלת "לילה"… 7 לילות? מה זה אומר?

נראה שהיסוי מאוד מתלהבת מהסכין. היא אומרת שהיא יפה ושיש לה כנראה היסטוריה. לא יודע, לי זה נראה כמו זבל שהשאירו לי בתור בדיחה או משהו. אני רוצה את הסוויץ' שלי!

אני מודה לקוהאקו ושם את הסכין בכיסי.

אני יוצא מהבית ושם לב למהומה שמתרחשת בחוץ. היסוי אומרת שמישהו מצא שאריות דם ליד החלק המזרחי של האחוזה. היא אומרת שגם על הגדר היו, ושהמשטרה באה לחקור את זה בבוקר בזמן שישנתי. ידעתי שהתרחש משהו חשוד אתמול, העיקר אקיהה לא האמינה לי הפוסטמה הזאת. שרק תחכה שיקרה כאן שוב משהו מפחיד ואז אני אצחק עליה.

אני ממשיך בדרכי החדשה לבית הספר. נראה שבגלל הרוצח הסדרתי יש פחות אנשים ברחובות בימים האחרונים.

עם קצת ריצה פה ושם הצלחתי להגיע תוך 20 דקות לבית הספר. אני נכנס לכיתה שם מקבל את פניי בחיוך אריהיקו, בנוסף לעוד מישהי.

tsukihime057

סיל אומרת שאין צורך לדאוג ושלוקח לה פחות מדקה להגיע לכיתה שלה מכאן. שיהיה.

השניים משוחחים על כך שאני נראה עצבני כנראה בגלל שאני לא רגיל לחיי החדשים לאחר המעבר. אתם יודעים, אני עדיין כאן. אם אתם רוצים לדבר ביניכם לכו למקום אחר.

tsukihime058

בוא מכות!

tsukihime059

היגיון…

נראה שזה מצחיק את אריהיקו ושהוא שמח לראות שאני מתנהג כרגיל ואין מה לדאוג לי. לא צריך את הדאגות שלך אם ככה אתה מתנהג.

tsukihime060

אני חושב שהבנת את הסיטואציה ממש לא נכון. אני לא נהנה מחברתו של הדביל הזה.

סיל שואלת אותי אם האחוזה הגדולה שדיברו עליה בחדשות בבוקר היא זאת שבה אני גר. אין לי טלוויזיה ככה שלא יכולתי לראות חדשות, אבל אני מניח שכן בעקבות מה שקרה.

היא אומרת שאם כך כדאי שלא אבלה בחוץ בלילות ואז בורחת.

אריהיקו אומר שנראה שסנפאי מעוניינת בי. אה אני מבין, אתה מקנא! ידעתי שיש לך פטיש לבנות עם משקפיים!

tsukihime061

נראה שהשיחה נגמרת והמורה נכנס לכיתה.

tsukihime062

אתמול הייתי בקפיטריה ודיי התאכזבתי מכך, אז הפעם אני מניח שאשאר בכיתה.

יחד איתי נשארו בכיתה עוד כמה בנות, אבל אני שם לב שיומיזוקה, השווה ההיא שנדחפה לשיחה שלנו אתמול לא נמצאת. מוזר שלא שמתי לב לזה עד עכשיו.

בשיעור החמישי של היום אני מרגיש כבר תשוש. אני מסתכל לעבר החלון ואני רואה שעורב התיישב על המרפסת. הפעם זה לא עורב כחול, אלא אחד שחור רגיל.

אני מרגיש מוזר. הראיה שלי יוצאת משיווי משקל והראש שלי מרגיש כבד. שיט, כנראה עוד פעם התקף אנמיה.

אני כמעט מתעלף ואז אריהיקו מגיע לתמוך בי. הוא שם לב שאני לא בסדר ומבקש מהמורה ללוות אותי אל האחות.

אנחנו יוצאים מהכיתה ואני מתנצל בפני אריהיקו. אני מחליט שלא ללכת לאחות ופשוט לחתוך ישירות הביתה לנוח שם. אני מרגיש טיפה יותר טוב אחרי שנשמתי אוויר צח.

בדרך אני מרגיש שממש חם בחוץ וכדאי לעצור רגע לנוח. אני נשען על מעקה שהיה לצד הדרך ומסתכל סביב. הרחוב יחסית עמוס אנשים עכשיו. כולם חולפים אחד ליד השני בלי לייצר תקשורת, לכולם יש את החיים שלהם. איזה עולם מנוכר יש לנו. ואיזה מחשבות דכאוניות יש לי, כנראה אני באמת מרגיש רע.

אני פונה להמשיך ללכת ופתאום אני מבחין במישהי שתופסת את תשומת ליבי ואני לא יכול להסיט את מבטי ממנה.

tsukihime063

היא פשוט יפהפייה.

הלב שלי דופק בחוזקה. משהו בה מושך אותי בצורה שאני לא מסוגל להסביר. המבט שלי ממוקד עליה. אני מרגיש שאני חייב ללכת אחריה. שאני חייב לדבר איתה.

tsukihime064

אני מתלבט איך לגשת אליה. האם לשאול את שמה?

היא נכנסת לתוך בניין דירות ועולה במעלית. אני לא נכנס אחריה אבל רואה שהיא עולה לקומה השישית.

אני מסתכל בתיבות הדואר. אחת מהן נותנת לי הרגשה, אני יודע לפי הריח שזו הדירה שלה. הדירה השלישית בקומה השישית. אני בטוח.

אני נכנס למעלית ולוחץ על 6.

tsukihime065

ולחשוב שלפני רגע הייתי מעולף… מה שבחורה יפה יכולה לעשות לבנאדם…

אני יוצא מהמעלית ונעמד מול דלת הדירה השלישית.

tsukihime066

tsukihime067

אני לוחץ על הפעמון. זה הזמן שלי לצוד.

אני שומע קול מבעד לדלת. היא נפתחת ואני מחליק מהר פנימה.

tsukihime068

tsukihime069

tsukihime070

כשאמרתי "לצוד" לא התכוונתי לזה אבל… מסתבר שזה מה שעשיתי O_O

דה פאק מה הלך כאן…

רצפת העץ התמלאה דם. אין שום דבר בחדר מלבד אליי ואל גופתה של הנערה שחתכתי לחתיכות.

אני נעמד שם, לא מבין למה עשיתי את זה.

הדם נוזל ומגיע עד לרגליי.

tsukihime071

א-אני בהלם. מה הלך כאן?! מה אני אמור לעשות עכשיו?! אהההההההההההה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s