יומן קריאה – Tsukihime פרולוג

תקופת המבחנים הגיעה וכמו שכבר עדכנתי, לא יהיה לי זמן לכתוב פוסטים חדשים בבלוג בזמן הקרוב (כאשר אני מזכיר שעדכון בנושא צפוי להגיע ב 13.7).

לכן, מכיוון שאני חושב שהקונספט הזה עבד טוב בפעם הקודמת עם Doki Doki Literature Club, החלטתי גם הפעם לפרסם בבלוג יומן קריאה של Visual Novel (נובלה ויזואלית) שתתפרסם כאן בחלקים באופן יומיומי בזמן היעדרותי.

הפעם בחרתי ב VN בשם Tsukihime מאת הכותב קינוקו נאסו (Fate/stay Night, Kara no Kyoukai). טסוקיהימה מתרחשת באותו היקום של שאר היצירות שלו (שקיבל את הכינוי ‘Nasuverse’) ויצאה בשנת 2000.

מדובר בסיפור שרציתי לקרוא כבר הרבה זמן בתור מעריץ Fate, ולצערי לא הספקתי להגיע אליו עד עכשיו. סיבה נוספת שלא התחלתי לקרוא אותו עדיין היא ההכרזה בדבר רימייק שצפוי לצאת – אלא שמאז שהוכרז ב 2008(!) עם כמה טיזרים של עיצובי הדמויות החדשים, לא נשמעה שום חדשה בנושא, כך שהחלטתי לוותר ולהסתפק בגרסה הישנה בינתיים.

אין שום צורך בידע קודם על מנת לקרוא את Tsukihime, וגם עבורי מדובר בקריאה ראשונה של הנובלה. מעבר להיכרותי עם יצירות אחרות של נאסו, אין לי שום מידע לגביה. היומן נכתב תוך כדי שאני משחק במשחק בפעם הראשונה בחיי, כך שהתגובות יהיו בזמן אמת. אני כמובן לא יכול להעביר כל מילה ומילה, אך אשתדל להעביר את החלקים העיקריים בסיפור ולנסות לכתוב בצורה מבדרת ככל האפשר (מה שאולי יהיה קשה יותר מאשר בפעם הקודמת עם Doki Doki, שכן הסגנון של נאסו מעט רציני יותר והפעם אני משחק דמות בסיפור ולא את עצמי, אבל אעשה כמיטב יכולתי).

אם כבר הבדלים מיומן הקריאה הקודם, רצוי להבהיר כמה נקודות:

  1. ראוטים: במשחקי VN העלילה היא בדרך כלל אינה לינארית ובעזרת בחירות שונות אפשר להגיע למצבים שונים, אלא שבניגוד ל Doki Doki Literature Club שבה העלילה נשארה דיי זהה וכל הבחירות הביאו לאותה תוצאה, כאן יש ראוטים שונים לחלוטין המביאים את הסיפור לסופים שונים. אני מתכוון לשחק בכולם, אם כי כנראה לא אספיק בזמן תקופת המבחנים הזאת. כמו כן, טרם החלטתי אם את כל הראוטים אכסה ביומן הקריאה. לפני שאתחייב על כך ארצה לראות כיצד היומן הזה זורם לי וכיצד הוא מתקבל, שכן אופי המשחק מאוד שונה מזה של DDLC והוא גם הרבה יותר ארוך.
  2. בחירות: אני לא יודע בדיוק כמה בחירות וכמה סופים רעים יש כאן, אך מה שבטוח זה שאני לא מתכוון לכסות את כולם ביומן הקריאה. במידה ואתקל בסוף רע הוא יכלל ביומן ואחרת לא. אשלים בסופו של דבר את כל הסופים בעצמי, אך אני לא רואה סיבה לחזור אחורה לכל בחירה ובחירה ביומן הקריאה הזה.
  3. הנטאי: בניגוד ל DDLC, טסוקיהימה הוא מה שנקרא "ארוגה", כלומר הוא מכיל סצנות מין. הסצנות האלו הן לא עיקר הסיפור אבל הן קיימות. אני יודע שישנה אפשרות לבטל את הסצנות בפאטץ' של הגרסה האנגלית, אך אני לא אחד שנרתע מדברים כאלה ומעדיף לחוות את החוויה המקורית והמלאה, ולכן אני לא מתכוון לעשות זאת, אבל זה לא אומר שאעלה הנטאי לכאן לבלוג. עוד לא החלטתי לגמרי מה אעשה עם הסצנות האלו, אך כנראה אצנזר ואחתוך במידת הצורך כי אין באמת טעם שאכתוב לכם תיאורים מגוחכים של יחסי מין (עד כמה שזה יכול להיות משעשע). כמו כן תהיה אזהרה לפני חלקים אלה כך שגם מי שהצנזורה לא מספיקה עבורו יוכל לדלג עליהם.

אתם מוזמנים לחוות את טסוקיהימה ביחד איתי, או לקרוא את הנובלה בעצמכם ואז לחזור ולקרוא את יומן הקריאה, כל אחד ואיך שנוח לו. אם כל מה שאתם מעוניינים בו הוא לקרוא את דעתי עליה כאשר אסיים את הקריאה – סקירה מלאה ורצינית יותר תתפרסם לאחר שזה יקרה.

כמו כן לאלו שכבר מכירים את הסיפור (בין אם מה VN, מהאנימה או מהמנגה), נסו להימנע מספוילרים בתגובות. גם אני נכון לעכשיו עוד לא סיימתי אפילו את הראוט הראשון (אם כי אני חושב שאני דיי קרוב) אז אם אתם מגיבים תתייחסו בכל חלק רק למה שקרה בו ובחלקים קודמים כדי לא להרוס לי ולשאר הקוראים.

שתהיה קריאה מהנה (:


פרולוג

אז התחלנו בפתיח קצר ולא ברור במיוחד. יצאתי החוצה בליל ירח מלא קר. פתאום –

tsukihime001

Lovely.

זו דרך נחמדה להתחיל את המשחק אני מניח…

אז אני מת? וגם הרגו את אמא שלי? לא ברור ממש מה קורה כאן, אבל מניח שזה יתבהר בהמשך. בינתיים הגעתי לתפריט הראשי.

tsukihime002

טוב, זמן להתחיל את המשחק אני מניח.

אז מסתבר ששמי הוא שיקי וכעת אני מתעורר בבית החולים ולא יודע למה. הרופא מסביר שעברתי תאונת דרכים. הוא מחייך. זה מעצבן אותי, אבל יותר מטריד אותי למה לעזאזל יש קווים משורבטים לאורך כל הגוף שלו… וסדקים בקירות… הוא מסתובב ומשיחה עם הצוות הרפואי נראה שהוא חושב שיש לי נזק מוחי. הידד.

אני רואה את הקווים האלה על כולם, אז הוא כנראה צודק. מעניין אם מקבלים על זה אחוזי נכות. אולי פטור מגיוס? נעעע בטח זה מסוג הסעיפים האלה שלא משפיעים על כלום.

אני מנסה לשחק עם אחד הקווים האלה שעל המיטה שלי ולדקור אותו בסכין לחיתוך פירות שהיה מונח לידי.

הולי שיט אני חושב ששברתי את המיטה.

tsukihime003

ז-זה היה ככה שהגעתי! נשבע!

האחות מגיעה וחוטפת לי את הסכין מהיד. צריך למצוא משהו אחר לשחק איתו עכשיו ):

הרופאים שואלים אותי איך שברתי את המיטה, אבל לא מוכנים לקבל את ההסבר שלי על הקווים והסדקים. לפחות תחזירו לי את הסכין חצופים!

נראה שהקווים האלה מאפשרים לי לחתוך כל דבר בקלות וללא מאמץ, ומשום מה רק אני רואה אותם, ועל כל דבר בערך. קול.

אחרי שבועיים החלטתי שנמאס לי שאף אחד לא מאמין לי ואני לא רוצה יותר שיתייחסו אליי כאילו אני משוגע. אז החלטתי לברוח מבית החולים כדי שיידעו שאני משוגע באמת.

לא ממש הגעתי רחוק עם זה, בכל זאת אני עדיין פצוע, אבל כעת אני עומד באיזה מדשאה מחוץ לעיר ומשתעל. זה ילמד אותם!

פתאום מישהי קוראת לי.

tsukihime004

שימי לב לאן את הולכת טיפשה.

היא מחליטה משום סיבה שזה כנראה גורל שהפגיש בינינו. כן… אז כל אחד שאת לא בועטת בו בטעות זה גורל? מוזרה. היא מספרת ששמה אאוזאקי אאוקו ואני מספר לה שאני שיקי.

tsukihime005

אחרי שסיפרתי לה בערך הכל אודותיי, כי זה מה שעושים כשפוגשים לראשונה אדם זר ברחוב, היא אומרת שהיא צריכה לעזוב ומבטיחה שתהיה מחר באותו המקום כך שנוכל להיפגש שוב. את מבינה שאני פצוע ושלא ממש קל לי להגיע עד הנה כן? טוב, זה לא שיהיה לי משהו יותר טוב לעשות. עכשיו רק צריך לוודא שאוכל לברוח שוב מבית החולים ושלא יחליטו לאזוק אותי למיטה או משהו.

מאז אותו יום התחלתי ללכת כל יום אל המדשאה הזאת ולדבר איתה. היא לא ממש אהבה שאני קורא לה "אאוקו", אז החלטתי פשוט לקרוא לה "סנסיי". אני סך הכל דיי נהנה בחברתה של סנסיי, והיא מצליחה לגרום לי לשכוח מהצרות ומהקווים המוזרים שאני רואה.

יום אחד החלטתי להראות לה את הכישורים המיוחדים שלי ולחתוך עץ בעזרת סכין הפירות שגנבתי מבית החולים לפני שהספיקו לקחת לי אותו שוב. חשבתי שזה ממש ירשים אותה, אך נראה שכמו הפעם ההיא שניסיתי להרשים את דורותי מכיתה ב' 3 עם קלמר צבי הנינג'ה שלי – זה לא ממש עבד. קיבלתי סטירה.

tsukihime006

כולה עץ מה עובר עליך?!

היא מחבקת אותי ואומרת שזה לא אשמתי, אבל שהיא חייבת להתריע בפניי שמה שאני עושה לא בסדר ושיום אחד אני עלול להתחרט על זה.

היא אומרת שמה שאני רואה זה בעצם "העתיד" או "המוות", ושלכל דבר יש נקודת חולשה שאפשר בעזרתה "להרוג אותו" ואלו אותם קווים.

אני מבטיח לסנסיי שלא אחתוך יותר את הקווים האלה והיא מבטיחה שמחר היא תביא לי מתנה. יאי! אני אוהב מתנות! אני רוצה נינטנדו סוויץ'. עם זלדה. גם באנדל אחר יהיה בסדר.

היא מבטיחה להחזיר לי את החיים הקודמים שלי. אממ… העדפתי את הסוויץ'…

ביום שלאחר מכן אנחנו נפגשים שוב. סנסיי נותנת לי משקפיים שיעזרו לי להפסיק לראות את הקווים המוזרים.

tsukihime007

טוויסט בעלילה.

סנסיי אומרת שהמשקפיים מונעים ממני לראות את הקווים, אבל הם לא נעלמו וברגע שאוריד את המשקפיים אחזור לראות אותם. היא אומרת שאצטרך ללמוד לחיות עם זה ולקבל את הכוחות שקיבלתי כמתנה מאלוהים. גם אלוהים צריך ללמוד משהו על מתנות אם ככה.

tsukihime008

אני מנסה לשכנע אותה שאני לא מבין ושאני מפחד, שאני צריך את עזרתה, אך נראה שהיא מאמינה בי וביכולת שלי. היא אומרת לי לא לוותר על העצמי שמצאתי עכשיו ועוזבת.

כך נפרדתי לשלום מסנסיי. אלו היו רק שבעה ימים אבל למדתי ממנה הרבה.

קצת לאחר מכן אני עוזב את בית החולים ועובר לגור עם קרובי משפחה.

הקיץ התשיעי בחיי נגמר והסתיו מגיע.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s