Shokugeki no Souma: Promotion Exams Arc

92 צ'אפטרים וכמעט שנתיים עברו מאז התחיל ארק מבחני הקידום של המנגה "Shokugeki no Soma", ובעוד שסדרת האנימה עדיין בעיצומו, במנגה הוא סופסוף הסתיים וניתן לסכם.


soma2הארק מתחיל בצ'אפטר 172 לאחר שנאקירי אזאמי וארגון סנטרל השתלטו על תיכון טוטסוקי והשליטו את שלטון האימים שלהם. סומה וחבורתו שעשו קצת בעיות לאזאמי בארק הקודם מסומנים כעת כ"קבוצת המורדים" וכדי להפטר אחת ולתמיד הוחלט להקדים את בחינות המעבר לשנה השניה, בהן מקווה אזאמי להכשיל את הקבוצה ולסגור את הסיפור.

הצ'אפטרים הראשונים בארק מרגישים קצת כאילו חזרנו לתחילת הסדרה. שוב סומה צריך להתמודד עם משימות שהן כביכול בלתי אפשריות, שאם לא יעבור אותן הוא יסולק מבית הספר, וכמובן שהוא מצליח למצוא את הפתרונות דיי בקלות. גם סומה וגם שאר המורדים קבלו הדרכה על הקולינריה של הוקאידו מארינה שהחליטה לעבור לצד שלהם, ככה שאותם מבחנים לא באמת מהווים עבורם בעיה. אלו היו פרקים נחמדים אבל אחרי האינטנסיביות של הארקים האחרונים ציפיתי מהסדרה למשהו עם קצת יותר בשר. למזלנו אותם צ'אפטרים עברו במהרה ולא לקח לאזאמי יותר מ 2 נסיונות בודדים כדי להבין שמול החבר'ה המופרעים האלה צריך להיכנס בכל הכוח, ולכן שלח אליהם ישירות את חברי ה elite 10.

soma3בשלב זה נפגש שוב סומה עם האיאמה אקירה, שכעת תפס את המקום התשיעי ב elite 10, מה שהוביל לסיטואציה שעל מנת להתקדם על סומה להביס את השף שהביס אותו כבר פעמיים. אלו היו פרקים שאהבתי במיוחד. לא היה צריך הרבה כדי לבנות את המתח וההתרגשות לקרב הזה בהתחשב להיסטוריה בין השניים, אבל כן הוצגו בבהירות ובצורה דיי הגיונית התהליכים שהובילו למצב הזה בו האיאמה, שאמנם היה יריב של סומה עד עכשיו אבל עדיין בחור טוב סך הכל, נמצא בצד של הרעים. השימוש החוזר בניצול יכולות הריח של האיאמה לצורך הבישולים שלו אף פעם לא נמאס, וגם כאן למרות שנתקלנו בזה כבר כמה פעמים בעבר, הורגש שלסומה יש מכשול רציני שהוא לא באמת מסוגל לעבור, בעיקר בגלל שיכולות אלה היו כה חשובות בקרב הזה שהנושא שלו היה בישול בשר דב.

אהבתי את ההכנות לקרב בהן סומה טייל בהרי הוקאידו בעזרתו של קוגה וחבורת הפועלים הסיניים שלו כדי להתחקות אחר הדובים ולהבין טוב יותר את מה שהוא עומד לבשל. זה החזיר אותי לימים של "טורניר הבחירות" וספציפית לגמר בו סומה היה צריך לחקור את שוק הדגים כדי להבין כיצד הוא הולך להתמודד עם המנה. פרקי ההכנה האלה הם מסוג הדברים היותר מעניינים בסדרה הזאת שבונים היטב את הקרבות, וקצת שבשלבים הקריטיים של הסדרה בהם אנחנו מקבלים קרבות אחד אחרי השני – אין באמת זמן אליהם.

soma4

אותו קרב שנגמר בניצחון צפוי אך מספק של סומה, נתן סגירת מעגל מצויינת ליריבות שלו עם האיאמה והראה כמה שסומה באמת התפתח כשף אחרי ארק הסטאג'ייר. תהיתי כיצד יתמודדו שאר החבורה עם חברי ה elite 10 שכן האיאמה היה בעל הדירוג הנמוך ביותר – ובאופן דיי הגיוני, כמעט כולם נכשלו. למרות שלא יכולתי לצפות לתוצאה אחרת, זה עדיין היה דיי שוק. מגומי ואלדיני יצאו בזול כאשר רינדו לא באמת טרחה להילחם בהם וסתם רצתה לטעום אוכל טעים כרגיל, משהו שהיה דיי נוח לעלילה אבל מתאים לדמותה באופן משעשע. ארינה כמובן לא הייתה צריכה להתמודד עם המכשול הזה כיוון שלאביה לא הייתה כוונה להיפטר ממנה, אבל כעת הייתה צריכה להתמודד עם העובדה שהחברים שתמכו במרד שלה אינם עוד. היה ברור שכדי להתקדם צריכים החבר'ה שנותרו להמר על משהו רציני שיאפשר להם להחזיר את אלו שהודחו, וכן נכנס החלק המרכזי של הארק, ה Regime de Cuisine.

מכיוון שדיי הובהר לנו שלסומה אין ממש סיכוי באחד על אחד על המקום הראשון ב elite 10, טסוקאסה איישי, וככל הנראה גם כנגד שאר המקומות הראשונים, היה צורך בטורני מהסוג הזה כדי שיאפשר לחבורת המורדים להשיג ניצחון. בטורניר שבו נלחמים כקבוצות בסיבובים חוזרים עד אשר אחת הקבוצות מפסידה את כל המשתתפים בה – יש לחבר'ה שלנו סיכוי כל עוד יצליחו לעבוד יחד. כדי לשכנע את אזאמי לקחת חלק ברעיון המטורף הזה שממנו יש לו רק איך להפסיד, הגיע אביו של סומה, סאיבה ג'ויאיצ'ירו, בכבודו ובעצמו ושם את עצמו על הכף.

soma5

אז גם הגענו לפלאשבקים שכה ציפיתי להם מרגע שהתחילה כל הסאגה הזאת של אזאמי ואולי אפילו לפני, אלו המפרטים על העבר של ג'ואיצ'ירו בטוטסוקי ועל מה שהוביל לכל הסיטואציה הזאת עם אזאמי. זה לא נמשך הרבה פרקים אבל זה היה סיפור מרגש שהניח בצורה טובה את הבסיס להבין את כל הצדדים במאבק הזה. היה דיי מעניין לראות איך שחייו של ג'ואיצ'ירו בטוטסוקי היו שונים מהותית מאלו של סומה, ושהוא הגיע להישגים גדולים דיי בקלות וזכה להכרה רחבה. החיבור של הסיפור הזה בו ג'ואיצ'ירו לא יכל לעמוד בלחצים שהופעלו עליו ונאלץ לנטוש את מקומו בטוטסוקי ולקחת הפסקה מעולם הבישול, לדמותו של סומה המתמודד עם מכשולים בחיוך ופשוט נהנה מהדרך נתן אור חדש על דמותו של סומה וחיזק את הרושם שלו בתור הדמות הראשית.

מהצד השני גם ארינה התקדמה עוד בפיתוח הדמות שלה כאשר למדה על הכיף שבבישול דרך סומה ואביו, ועברה בשעה טובה להתנגד לאביה באופן אקטיבי ולפרוש ממקומה ב elite 10. כעת כל מה שהיה חסר כדי לגרום לכל העניין הזה לעבוד הוא גם לייצר צוות מספיק גדול וחזק שייתן לחבר'ה שלנו סיכוי נגד הקבוצה של אזאמי. לצורך כך הוחזרו חברי ה elite 10 הוקדמים שנאלצו לפרוש אחרי עלייתם של סנטרל – אישיקי, קוגה ומגישימה, זאת בנוסף למימאקסה סובארו שנענה שוב לקריאתו של סומה לעזור לו. זה היה לגמרי צוות החלומות.

soma6

soma8הסיבוב הראשון לצערי דיי אכזב. חיכיתי לראות את אישיקי מראה סופסוף את יכולותיו אבל היריב שלו שהיה איזשהו ממלא מקום זול שנאלצו להכניס ל elite 10 היה דיי בדיחה. את הקרב של מגישימה שהיה דיי דומה לא ראינו כלל (וכנראה טוב שכך), והקרב היחיד שנותר לאותו סיבוב הוא זה של סומה נגד נהנה. בזמן שנהנה הייתה עסוקה יותר בלהפגין קנאה כלפי אישיקי שגדל איתה, היא עשתה את אותה טעות שכבר נעשתה בעבר כל כך הרבה פעמים שזה נמאס – וזלזלה ביכולותיו של סומה. היה ברור שגם כאשר נושא המנה הוא החוזקה של היריב שלו, סומה יימצא את הדרך לנצח את הקרב הזה וכך אכן היה, פשוט זה כבר הפסיק לרגש אחרי כל כך הרבה פעמים, אפילו אם מדובר במקום השביעי ב elite 10.

גם השופטים שניסו לייצר עבורם הייפ מאיזשהי סיבה, לא באמת היו משהו מיוחד, לא שצריך כזה, אבל הם בסך הכל הרגישו מאוד גנריים ופשוט התלהבו מכל מנה – דיי בצדק בהתחשב ברמת השפים הנוכחים כאן. כן היה מאוד נחמד לראות שוב את היצירתיות בכל תגובה ותגובה, שמעבר ללהפשיט את אותם שופטים (ובעיקר את השופטת) גם לוותה בעולמות מגוחכים ורפרנסים ליצירות מוכרות – איכשהו זה פשוט תמיד עובד.

בסיבוב השני לשמחתי זה נהיה מעניין באופן משמעותי. אחרי הפסד 3-0, מהצד של סנטרל שלחו את השפים הטובים ביותר שלהם – טסוקאסה איישי, קוביאשי רינדו וסאיטו סומיי. מול טסוקאסה התמודד קוגה שהגיע כדי לסגור מעגל ולנסות בפעם האחרונה לנצח את השף שהתעלם מקיומו, והוא עשה זאת בניסיון מרשים תוך שיתוף פעולה עם סובארו והצליח להדהים את השופטים – אלא שכמובן אי אפשר לחסל את האיום העיקרי בשלב כה מוקדם ולכן הוא נכשל כישלון חרוץ. עם כמה שאני אוהב את כל הדימויים הרבים למנות השונות, הדרך שבה מעבירים את התגובות למנות של טסוקאסה, בפעם הקודמת עם האיילים וכעת עם שריון האביר שלו, היא פשוט מיוחדת ומרגישה טהורה ונשגבת מכל אחד אחר. באמת מועברת התחושה שהבחור פשוט בלתי מנוצח.

soma9

גם סובארו זכה לקרב מעניין נגד סומיי, כאשר הוא השתמש בטכניקת ההתחקות שלו שאותה הוא שיפר אפילו יותר מהפעמים הקודמות – ולראות את זה פועל הפעם לטובת הגיבורים היה מחזה משעשע, גם אם נדון לכישלון. הקרב האחרון של מגישימה ורינדו, למרות שגם הוא היה מורכב מתיאורים נחמדים וכמה פלאשבקים לא רעים, היה מעט פחות מעניין, כנראה מהסיבה שהיה כה צפוי וידוע שרינדו לא תכשל כאן. כמו כן, אני עדיין מרגיש שדמותו של מגישימה, מי שהיה קודם לכן במקום השלישי, לא באמת זכתה לממש את הפוטנציאל שבה ובסופו של דבר הוא לא היה מאוד מעניין.

אז כתגובה לניצחון ה 3-0 שהיה לנו בהתחלה קיבלנו הפעם הפסד 3-0, אך הורגש שחברי קבוצת המורדים התעלו על עצמם ודחקו את סנטרל לפינה – מה שגרם באופן דיי נוח לכך שטסוקאסה ורינדו נאלצו לדלג על הסיבוב שבא לאחר מכן, אבל ניחא.

soma10הסיבוב השלישי גם כן היה מאוד מוצלח, אפילו יותר מזה השני. הקרב הראשון היה של אלדיני נגד אייזאן, אחד הנבלים שאישית הכי מצחיק אותי לראות בסדרה הזאת. המזימות המוגזמות והפרצופים המוגחכים שלו גורמים לאייזאן להתחבב עליי מאוד, והפעם זה לגמרי הגיע לשיא. אלדיני כבר חווה את זה בדרך עקיפה כאשר אייזאן שלח נגדו את סובארו בעבר, והפעם הוא ידע איך להתמודד עם זה ולהפנות את הנשק של היריב כנגדו – מה שהפך את הקרב הזה למאוד מספק וכנראה לקרב הכי כיפי בטורניר עד אותה נקודה.

soma11הקרב השני היה מעולה גם הוא, כאשר הפעם קיבלנו את מגומי נגד מומו. תמיד כיף לראות את הקרבות של מגומי – היא פשוט דמות שכל כך קל לאהוב וכמה שהיא לא בטוחה בעצמה אנחנו יודעים מה היא שווה, והיא מצליחה להראות את זה כל פעם מחדש כשצריך. את מומו אגב – לא סבלתי. לא הפלאשבקים עזרו ולא העובדה שהאוכל שלה נראה ממש טעים – כל החמידות הזאת הייתה חופרת, משעממת ומתישהו פשוט עלתה על הסעיף, וזה בלי קשר לעובדה שהיא פשוט זלזלה בכולם והתנגדה כמו ילדה מעצבנת. הבעיה הייתה שמומו היא המקום השלישי הנוכחי ב elite 10, כך שקשה מאוד להצדיק ניצחון של מגומי נגדה, ולכן היא הפסידה. עדיין זה הרגיש שמגומי נתנה פייט רציני והצליחה להתעלות על עצמה, כך שלא יצאתי לגמרי מאוכזב – ותוסיפו לזה את העובדה שקיבלנו פלאשבקים לאימונים שלה עם שינומיה ואני בכלל מרוצה.

הקרב השלישי היה של סומה נגד סומיי, שהיה סך הכל לא רע, גם לא מרגש כמו השניים הקודמים (וגם כאן, היה ברור שסומה ינצח). הדימויים לסמוראים היו נחמדים אבל פחות יצירתיים ממה שהסדרה מספקת בדרך כלל, עד שסומה שלף את הנובל פאנטזם שלו – Unlimited Blade Works. בערך. אבל טוב, זה היה פשוט מאוד מגניב. קצת הרגיש מוקדם מדי מכדי לסיים קרב של סומה בצורה הזאת – בה הוא משלב את כל מה שאסף מכלל החוויות והחברים שפגש בדרכו, והייתי מצפה שזה יגיע במנה האחרונה, אבל עדיין היה חביב ביותר.

soma12הסיבוב הרביעי היה כבר יותר פושר, והיה מדובר בסיבוב שמטרתו לנקות את המשתתפים המיותרים ולגשת ישר לעניין. כמו כן כדי לייצר קצת גיוון הוחלפו השופטים בזוג שופטות חדשות וסקסיות, וגם אזאמי עצמו נכנס הגיע לבחון מקרוב את המנות – הוגן ככל שיהיה. טסוקאסה חזר כדי להוריד את אישיקי ולגרום לכך שלא באמת נקבל שום קרב מספק שלו גם בארק הזה – ולכן רוב הזמן בקרב הזה פשוט נוצל לעוד קצת העמקה בפלאשבקים שלו עם נהנה. רינדו גם כן חזרה וכיסחה את אלדיני, שהעלה בפניה את השאלה ממה היא כה מפחדת, זאת כדי להראות שלמרות החזות הבטוחה של חברי סנטרל הם כנראה מבינים שעומדים מולם יריבים שיהיה להם לא פשוט כלל לנצח. הקרב היחיד שכן היה מספק בסיבוב הזה הוא כמובן הקרב של האחת והיחידה – ארינה, שאותה ראינו עולה לזירה בפעם הראשונה. ארינה סופסוף העיפה את מומו שלא סבלתי, תוך כדי שהיא הייתה באדאסית לגמרי, חזרה לחזות של מלכת הקרח הכה מאיימת שהפגינה במהלך כל הסדרה, וניצלה את הידע מהמנה הקודמת של מגומי כדי לתת מכה אפילו חזקה יותר למומו הקטנה ולהשיב את הכבוד האבוד לחברת הצוות שנכשלה.

ואחרי שכל זה עבר סופסוף – החליטו שוב שהגיע הזמן להפסיק למשוך את הארק הזה ושצריך לדלג קדימה, הפעם אל הקרב הסופי – ארינה וסומה נגד טסוקאסה ורינדו. כדי לוודא שזה אכן הקרב האחרון, ותודה לאל שכך, הוחלט שכל זוג יגיש מנה ראשונה ומנה עיקרית וששתיהן ישפטו יחדיו. במשך כל הטורניר ניסיתי לנחש מי ילחם נגד מי בסיבוב האחרון, אבל לא חשבתי שזה הפתרון שיגיע אליו, ולמען האמת אני מאוד מרוצה מכך. לא הייתי מסוגל להיות שלם לחלוטין עם החלטה בה סומה מתמודד מול טסוקאסה ומשאיר לארינה את המקום השני, ומנגד היה קשה לקבל את העובדה שדווקא ארינה תהיה זו שתתמודד מולו אחרי החשבון הלא פתור בינו לבין סומה מהארק הקודם. סך הכל זה בהחלט הרגיש כמו הדרך הנכונה לסיים את זה.

soma13

מה שההחלטה הזאת עדיין לא פתרה היא מי יהיה זה שיגיש את המנה העיקרית – וברור שלא סומה ולא ארינה היו רוצים לוותר על הכבוד הזה, מה שעורר מריבה שגררה להגרלה בה ארינה ניצחה. עדיין היה קשה לראות כיצד יוכלו שני היריבים האלה לעבוד יחדיו ולנצח את הזוג הבלתי מנוצח מסנטרל, וגם כאן קיבלנו פתרון יצרתי במיוחד כאשר המנה הראשונה שסומה הכין כלל לא הייתה מנה ראשונה, אלא פתיון עבור ארינה לייצר מנה כה טובה שתצליח לעבור אותו. כך קיבל סומה גם את ההזדמנות לשוקוגקי בינו לבין ארינה, וגם הצליח לדחוף אותה לשינוי האחרון והסופי בדמותה, ולגרום לה להתמודד עם הסיטואציה שהוא הנחית עליה משום מקום בעזרת הכלים הספונטניים והלא שגרתיים שלמדה כאשר הייתה בחברתם של המורדים.

soma14המנה האחרונה של ארינה הייתה פשוט גאונית וסגרה את הארק הזה בצורה מושלמת. בנוסף העובדה שאזאמי נאלץ להודות בתבוסה כאשר הקהל החל להתפשט בעקבות ה"מתנה" של משפחת נאקירי היה פשוט סיום מושלם. יש עדיין כמה נקודות שמעט הציקו לי – כמו שדווקא בקרב הזה טסוקאסה ורינדו הרגישו פחות בלתי מנוצחים ממה שהם היו תמיד וקצת הובסו בקלות מדי, או העובדה שדמותה של רינדו לא ממש נחקרה עד הסוף, אבל זה פחות עניין של תוכן ויותר עניין של קצב שהיה קצת מזורז בפרקים האחרונים. בכל זאת, אני חושב שזה היה סיום מושלם לא רק עבור אותו ארק ועבור הסאגה הארוכה הזאת של אזאמי – אלא עבור הסדרה כולה, מה שגרם לי לתהות מדוע היא בכלל ממשיכה.

אני מרגיש שבשלב זה קיבלנו כבר את כל התשובות, כל הגיבורים עברו את השינויים הרצויים, ושהובסו כל האיומים הגדולים ביותר – כך שאין באמת סיבה להמשיך ולגרור את זה אחרי שהסדרה הגיעה כבר לשיא. זה נכון שסומה עדיין לא ניצח בכוחות עצמו את טסוקאסה או רינדו, אבל מכיוון שהשניים מסיימם את תקופתם בתיכון זה גם כך כבר לא יקרה. גם אם זה היה הארק האחרון והייתה נשארת התחושה שדווקא בסוף סומה לא זה שקיבל את אור הזרקורים, הייתי לגמרי בסדר עם זה, שכן הוא זה שבעצם הציל את ארינה וגרם לה להגיע לאן שהגיעה. אז בסופו של דבר לא ממש ברור לי בשביל מה הסדרה ממשיכה, ונותר לי רק לקוות שההמשך אכן יצדיק את זה, אבל בינתיים, אני לגמרי מרוצה מהתוצאה וחושב שהארק הנוכחי אכן היה השיא של הסדרה כולה. גם אם יש אנשים שפחות מרוצים מהכיוון שהסדרה הלכה אליו אחרי כניסתו של אזאמי, אני פשוט אוהב את הצורה בה הכל התחבר ואת מה שיצא מזה.

soma15

תגובה אחת בנושא “Shokugeki no Souma: Promotion Exams Arc

  1. אחלה ביקורת לארק!

    אני מסכים איתך שמדובר בשיא לסדרה, וגם אני תוהה למה היא ממשיכה – למרות שלא תמצא אותי מתלונן על כך.
    מבחינת הגישה הכוללת לארק, אני חושב שנהניתי יותר ממך, ולו בגלל שעבורי רוב הקרבות היו נהדרים. גם קרבות שהתוצאה שלהם הייתה צפויה הצליחו לפצות באמצעות פלאשבקים מעניינים כדי להעמיק את הדמויות או מטאפורות משעשעות שהמנגה כל כך ידועה עבורן.
    גם עם השופטים לא הייתה לי בעיה, ונהניתי מהקווירקיות שלהם, גם אם היא לא באה לידי ביטוי באופן משמעותי. סך הכל קל לבחור את הקרבות הטובים ביותר: קוגה נגד טסוקאסה; אלדיני מול אייזן; מגומי מול מומו; ארינה מול מומו; והקרב האחרון והמוצלח ביותר. אבל גם הקרבות האחרים היו מהנים, והקרב היחיד שבאמת לא נהניתי ממנו הוא הקרב של מגישימה ורינדו, שהרגיש ממש מיותר והרבה פחות הייפ ממה שהייתי מצפה ממקום שני ושלישי של האליט טן.

    סך הכל הייתי מכריע שרוב הקרבות עבדו – הקאסט המעניין והחדש לגיבורים היה נהדר, האליט טן הצליחו למצות את עצמם כדמויות ולקבל קצת פיתוח דמות נחוץ, והתוצאות היו יחסית מפתיעות ושימרו את המאבק מעניין ומותח, גם אם חלק מהן הרגישו קצת מלאכותיות כדי לשמר את האדרנלין וההייפ מהדמויות החזקות יותר. הייתי רוצה לראות יותר מהאנדרדוגים מנצחים – מההפסד של מגומי הייתי ממש מתוסכל, בעיקר אחרי הסטאז' שלה עם הדמות האהובה עליי – אבל זה לא משהו שפוגע בהערכה שלי לארק.

    וזה רק על הרג'ימה, עוד לא התחלתי בכלל להתייחס לחלקים המוקדמים של הארק. אישית אני חושב שהקרב של סומה והאיאמה הוא השוקוגקי הטהור האהוב עליי במנגה, בעיקר בזכות עבודת ההכנה בהרים של הוקאידו שממש העמיקו את הרקע למנה ואת המתח וההתרגשות לקרב. הסיבות של האיאמה היו מוצדקות והקרב עצמו היה מאוד מספק, והיווה פסגת הקרבות בסדרה עבורי.
    ארק רכבת האימונים היה הכרחי כדי לבנות את הבסיס לניצחון הדמויות הראשיות, ועדיין הוא הצליח לעשות הרבה בכך שעירב דמויות מוכרות ואהובות כמו סאיבה ופאקינג שינומיה, וכמובן הפלאשבק הנהדר שהיה נקודת הפסקה מוצלחת מכל האקשן ונתן רקע מתבקש לדמויות של סאיבה ואזאמי, וכמו גם את רוב המשקל הרגשי לדמות של אזאמי (מה שהיה נחוץ כדי להפוך את השיא למוצלח).

    אבל אני חושב שההישג הכי גדול של הארק הוא ללא ספק פיתוח הדמות של ארינה. ההפיכה שלה לבסטגירל הייתה הדבר הכי מעניין בארק ואני שמח שהם מימשו את הפוטנציאל העצום שהיה לדמות שלה כבר מההתחלה. ההישגים שלה בקרבות האחרונים היו המספקים ביותר, ונהניתי לראות אותה מתפתחת הרבה יותר בארק הזה מכל דמות אחרת. בהחלט עשו איתה עבודה נהדרת.

    מה שהדהים אותי זה הסוף ההזוי של הארק, שאמנם נראה מתבקש והגיוני בדיעבד אבל מאוד הפתיע אותי כשזה קרה. עוד לא התחלתי את ההמשך לארק הבא אבל אני באמת מצפה לראות מה הולך להגיע, ואיך יתעלו על השיא הזה.
    היה תענוג.

    Liked by 1 person

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s