לא , הפעם לא מדובר במתיחת אחד באפריל – באמת קראתי את זה.

מותר לקרוא דברים כאלה לפעמים… לא?

---

תעודת זהות

לפני שנתחיל אזהיר מראש: המנגה "Oretama" מכילה תוכן מיני ואינה מיועדת לילדים מתחת לבני 18 – כך שקריאתה כמו כן המשך קריאת הסקירה על אחריותכם בלבד. למען הסר ספק, לא מדובר במנגת הנטאי אלא באצ'י, אך זה עדיין אצ'י דיי בוטה.

המנגה "Oretama" יצאה בין השנים 2006 ל 2010. היא נכתבה על ידי שיגמיטסו הארדה ואוירה על ידי טאקאהירו סגוצ'י. הסיפור מתחיל ב 1 ביולי של שנת 20XX (לא ממש חשוב כנראה). לפי ההסכם שנחתם עם אלוהים, זהו החודש היחיד בו יש לשדים הזדמנות להשמיד את בני האדם ולקחת את כדור הארץ חזרה לבעלותם. מלכת האימה של השאול, אמניאל, מגיעה לכדור הארץ בליווי של השטנית הנחותה אליס כדי לעשות בדיוק את זה, אלא שלפני שהיא מספיקה היא נתקלת במלאך שלא ממש מוכן לתת לה לממש את תוכניותיה ומחליט לכלוא אותה בתוך כדור קדוש.

באותו זמן עובר במקום נער בן 19 בשם קוטה, שחייו אינם מאירים לו פנים – קוטה הוא בתול וחסר השכלה/כסף/זוגיות/קרמבו. הוא עובד בעבודה זמנית לצד אהובת ליבו מינאיו, אליה הוא יודע שאין לו טעם אפילו לנסות לגשת. בדרכו חזרה מהעבודה נכנס קוטה לאחד המקדשים כדי להשתין, אך מה שהוא לא יודע זה שבאותו הזמן בדיוק מתרחש המאבק בין המלאך לאמניאל. קוטה משתין בטעות על אותו כדור קדוש, מה שגורם לכך שאמניאל נחתמת בכדורים קצת אחרים… הביצים שלו.

כעת נאלץ קוטה להתמודד עם המצב החדש בו מלכת האימה כלואה באשכיו וכדי להציל את האנושות הוא חייב לשמור אותה שם למשך 30 יום – עד סוף חודש יולי. במילים אחרות – נגזר על קוטה חודש שלם שבו אסור לו לגמור. אליס שמבינה שכדי לשחרר את אמניאל היא צריכה לגרום לקוטה לגמור, מנסה לגייס את מיטב המאמצים לכך, אך זו מתגלה כמשימה לא פשוטה עבור שדה חסרת ניסיון מיני שכמותה. כעת גורל העולם נמצא על כתפיו של קוטה, או יותר נכון, באיבר אחר שלו.

---

חוק מרפי בכל הכוח

"אורטאמה" היא לא בדיוק קומדיה אינטליגנטית. היא נשענת בעיקר על עיקרון אחד והוא שמה שיכול להשתבש – ישתבש. חייו של קוטה לפני אותו מאורע שהתחיל את העלילה היו ריקים מהזדמנויות מיניות – וכמובן מאותו רגע מכונן הן לא מפסיקות להגיע. זאת לא רק אליס שמנסה לגרום לו לגמור, גם מערכת היחסים שהוא כל כך רצה עם מינאיו מתחילה סופסוף לפרוח. ואם זה לא מספיק, כשמבינים בגהנום שאליס לא ממש מצליחה בתפקידה נשלחות אחת אחרי השניה שדות המנסות את מזלן בלגרום לנער החרמן והמסכן הזה לגמור.

זה אמנם מאוד תבניתי ומאוד צפוי – אבל זה עדיין סופר משעשע. ככל שעוברים הפרקים ואנו מתקרבים ל 30 ביולי, הסיטואציות הופכות ליותר ויותר הזויות והשדות שמגיעות נוקטות באמצעים יותר ויותר קיצוניים. על הדרך נוצר גם משולש רומנטי בין קוטה למינאיו ואליס שמסבך את העניינים אפילו יותר. הרומנטיקה גם כן דיי קלישאתית והולכת לפי התבניות המוכרות, אבל זה בסך הכל אמצעי כדי להניע את העלילה וליצור את אותן סיטואציות קורעות מצחוק.

בשלב מסויים בכל זאת חששתי שאותה תבנית אפיזודית של השדה החדשה שמגיעה כדי לשפשף את איבר מינו של קוטה תתחיל לשעמם, אבל הסדרה לא מספיק ארוכה בשביל שזה באמת יימאס. בסך הכל מדובר ב 41 צ'אפטרים (פלוס איזה 3 צ'אפטרים בונוס שלא מתעסקים בדמויות המרכזיות), וקצת אחרי החצי העלילה מתחילה להניע לקראת הסוף – מה שלא נותן לסדרה להרגיש כאילו היא חוזרת על עצמה יותר מידי.

---

אומנות

זוהי המנגה הראשונה שנתקלתי בה של טאקאהירו, אך מרשימת המנגות אותן אייר בעבר, ניתן להבין שהוא דיי מתמצא בז'אנר האצ'י, וזה אכן בא לידי ביטוי באורטאמה. לא ארחיב בתיאורים כי אין ממש צורך – אבל מלבד העובדה שהוא יודע לצייר גוף של אישה בצורה מושכת, טאקאהירו השאיר עליי רושם דיי חיובי סך הכל.

עיצובי הדמויות האנושיות ברובם מאוד גנרים (בעיקר קוטה ומינאיו שנראים בערך כמו כל דמויות מקבילות מהז'אנר) – אך ישנם כמה עיצובים שלקחו קצת יותר חופש יצירתי כשמדובר בשדות. בעיקר אהבתי את העיצוב החמוד והמקורי של אליס, שכולל מאפיינים חיצוניים בולטים כמו הכנפיים הקטנות שעל ראשה והקרניים (שהופכות לשיער באותה הצורה כאשר היא משתמשת בצורתה האנושית), וכמו כן מבנה גופה הנערי – כל אלה גורמים לה להיות קלה לזיהוי ודמות שניתן בקלות להצביע על המנגה אליה היא שייכת.

בכל יתר הדברים – רקעים, הצללות, אפקטים, חלוקת פאנלים ועוד, הסדרה אמנם דיי סטנדרטית, אבל היא נראית טוב סך הכל, מעבירה את הסיפור בצורה זורמת ומעניינת וללא ירידה באיכות לאורך 41 הפרקים שלה.

---

פינת הספוילרים

כמו שאמרתי כבר קודם לכן, הסדרה דיי צפויה, וכן הסיפור הסתיים פחות או יותר בצורה שחשבתי שהוא יסתיים. אני מודה שהמערכה האחרונה נמשכה קצת יותר משחשבתי שתמשך, אבל הוספת דמותה של שטן/לוציפר הייתה תוספת מבורכת לדעתי (כאשר העובדה שגם היא נקלעה באשכיו של קוטה הצחיקה אותי נורא) וגרמה לכל העניין להסתבך ולהרגיש כמו קליימקס אמיתי.

קצת הופתעתי שהסיפור המשיך מעבר ל 30 הימים שתוכננו בהתחלה – אבל זה היה צעד מתבקש כדי להגיע לסוף המיוחל. תגידו מה שתגידו, אבל לאליס מגיע להיות עם קוטה. זה נדוש, זה היה ברור מאליו כבר מההתחלה, וקשה לי להגיד שהיחסים ביניהם נבנו מספיק (לפחות מצידו של קוטה שהיה נעול כמעט כל הסיפור רק על מינאיו) – אבל שום תוצאה אחרת לא הייתה מספקת אותי.

כמו כן הסדרה עמדה יפה במשימה להמשיך ליצור עניין גם אחרי שכבר עברה את השיא והעולם ניצל – ובשניות האחרונות והגורליות בהן על אליס להתאהב באמת בקוטה ולהפוך לבת אדם זה באמת הרגיש כאילו כל הסיפור התנקז לאותה נקודה שאליה היה מוכוון כבר מההתחלה.

---

סיכום

בסופו של דבר "Oretama" היא לא לכל אחד. היא בוטה מאוד, לא אינטליגנטית במיוחד ודיי צפויה. הדמויות אינן מורכבות וגם לא אמורות להיות כאלה, אבל הן משחקות את תפקידן בסיפור ועושות את זה מצוין, החל מהדמויות הראשיות ועד אלו שמופיעות לצ'אפטר בודד. בסופו של דבר הסדרה מנסה לעשות דבר אחד – וזה להצחיק (טוב, אולי גם לחרמן), ואם סוג ההומור הזה מדבר אליכם אז מדובר בקריאה קצרה וכיפית במיוחד.

מה עבד:

• רמת ציור אחידה ודיי טובה
• לא מפחדת ליצור סיטואציות הזויות וקיצוניות במיוחד על מנת להצחיק – ועושה את זה מעולה
• האורך שלה מושלם כדי להעביר את הסיפור כך שמצד אחד לא ירגיש קצר מידי ומן הצד השני לא יספיק להימאס.

מה פחות עבד:

• צפויה מאוד
• עוקבת אחר תבניות קבועות
• חלק מעיצובי הדמויות מאוד גנריים