Fullmetal Alchemist (לייב אקשן)

היממה האחרונה הייתה כנראה העסוקה ביותר בבלוג, אבל עכשיו אחרי שענייני ספין מאחורינו (אני מקווה), אפשר להתקדם גם לסוג אחר של פוסטים. סרטי לייב אקשן הם לא משהו שאני טורח לצפות בו הרבה, אבל כשיצא לפני יומיים הסרט של Fullmetal Alchemist (או "אלכימאי המתכות" בשמו העברי החדש והרשמי), אחת הסדרות האהובות עליי מאז שנכנסתי לתחביב, הרגשתי סוג של חובה לפחות לתת לו הזדמנות. ובכן, היה יכול להיות גרוע יותר.


https://i0.wp.com/images.sgcafe.net/2017/09/02.jpg"אלכימאי המתכות" הוא לייב אקשן יפני שבוים על ידי פומיהיקו סורי, המעבד את סיפור המנגה המקורית של הירומו ארקאווה. אדלג על ההקדמה המפרטת את היסטוריית הפרנצ'ייז וסיפור המסגרת שלו – את כל אלה כבר כתבתי בכתבה "מאיפה להתחיל? Fullmetal Alchemist" והרעיון הוא פחות או יותר אותו הדבר. כן אגיד שהסקירה תכלול ספוילרים לאנימה/מנגה (בעיקר לחלקים של המנגה ו FMAB, החלק של הסדרה מ 2003 פחות רלוונטי), זאת לא רק כיוון שההשוואה בלתי נמנעת, אלא כיוון שלא קיימת שום סיבה שבעולם לצפות בסרט הזה מבלי שאתם מכירים את המקור (אלא אם אתם לא רוצים להבין כלום).


רגע מה קרה כאן?

התחלת הסרט לוקחת אותנו לריסמבול, עיירת מולדתם של האחים אלריק הצעירים. פחות מ 2 דקות לתחילת הסרט (כולל אנימציות הלוגואים של נטפליקס ו WB) מאבדים השניים את אימם שנפטרה מ…משהו? לא ברור, רגע אחד היא בסדר ורגע אחרי היא נופלת לרצפה. מיד לאחר מכן, מבלי שום הסבר מה הם בעצם עושים, אנו רואים את זוג האחים מבצעים את הניסיון להחיות את אימם באמצעות האלכימיה – אותה סצנה מפורסמת בה הם מפרטים את מרכיבי גוף האדם לפי משקל, עושים את המעשה האסור ומגלים שרעיון טוב זה לא היה.

fma1

מבחינת ההתחלה ניתן להגיד שהיא נעשתה בצורה דומה לסדרת האנימה מ 2003 ולמנגה – לוקחים אותנו הישר לחלק הטראגי בעבר של האחים אלריק, מבלי להסביר לנו הרבה על מה שקורה, ומשם אנו עוברים להווה ולהרפתקאות השניים בעיר ריאול. הסרט ממשיך לעבור על פני אירועים שונים מהסיפור המקורי בזריזות רבה, דמויות לא פחות ממרכזיות כמו ווינרי, היוז, רוי ועוד מופיעות ונכנסות ישר למרכז הדרמה מבלי לעצור רגע להסביר מי הם ומה מתרחש כאן. דמויות אחרות ומרכזיות לא פחות כמו ארמסטרונג, קינג בראדליי, הוהנהיים, סקאר, גריד וכל מי שהוצג אחרי 10 הפרקים הראשונים של FMAB פשוט נחתכו לחלוטין, מה שהיה דיי צפוי ומובן בהתחשב בכך שמדובר בסרט אחד שאורכו שעתיים בלבד ואמור לכסות מנגה בת 108 פרקים. כמו כן מושגים רבים כמו "המלחמה באישיבל" ו"קורבנות אדם" נזרקים לאוויר בלי שום הסבר ולפעמים בלי שיש להם אפילו קשר לעלילת הסרט. עבור מי שעוד זוכר את המקור ולו בקצת, זה לא קשה מאוד להתחבר ולהבין את מה שקורה על המסך, אבל מי שלא צפה כלל פשוט לא ימצא את ידיו ואת רגליו בתוך התסריט המבולגן והמאוד מזורז הזה.

ההרפתקה בריאול מקוצרת לדקות בודדות בהן אנו רואים את אד ואל נלחמים בכומר ובכימרות האבן שהוא יוצר (איזשהי תוספת חדשה ומוזרה של הסרט, אבל זה מגניב אז ניחא) ונחשפים לעובדה שלאד יד ורגל מתכתיים ושנשמתו של אל קלועה בשיריון החלול. כל הרקע למאבק הזה כמובן הוסר כליל והוא משמש בסך הכל כסצנת אקשן נחמדה כדי לפתוח איתה את הסרט ולהשוויץ קצת באפקטים.

fma8

חלקים אחרים בסיפור כמו זה של שואו טאקר וביתו נינה, הפלאשבק למפגש של אדווארד עם "האמת", הריב של אד ואל על החשש שזכרונותיו של אל מזויפים, וכן הרצח של היוז נדחסים כולם בשעה וחצי הראשונות של הסרט (שאורכו מעט יותר משעתיים), וקשה מאוד לקחת אותם בצורה רצינית. "אדישות" היא אולי המילה המדויקת ביותר כדי לציין את תגובתי לאירועים השונים שהתרחשו על המסך, חלקם אירועי מפתח שגרמו לי להזיל יותר מדמעה אחת כאשר צפיתי בכל אחת מסדרות האנימה. יותר מהכל זה מרגיש כמו אחד מסרטי ה Compilation שיוצאים לסדרות בסוף שידורן שאין באמת סיבה לצפות בהם, רק שהפעם זה לא בפורמט של אנימה.


כבוד למקור

אם יש משהו חיובי שניתן להגיד על "אלכימאי המתכות" גרסת 2018 הוא שמרגישים שהסרט נעשה באהבה רבה למקור. לא יוצא לי לצפות הרבה בלייב אקשן יפניים, אבל בניגוד לאלו מאמריקה כמו Death Note ו Ghost in The Shell – לא הרגשתי שמזלזלים בי כצופה, שמרדדים את התסריט לרמת האקשן והקלישאות ההוליוודיות, ומשנים חלקים המהווים את בסיס הסיפור ורעיונו מבלי להבין לעומק מה הפך אותו להיות מה שהוא. "Fullmetal Alchemist" מאוד רוצה לקרוץ לקהל המעריצים ולגרום להם להרגיש בבית, ולא מפחדת להתייחס לאותם הנושאים שדיברה עליהם בגרסה המקורית.

fma3

מבחינת אפקטים זה לא בשמים כשמשווים את הסרט לשוברי הקופות האמריקאים, והרבה אלמנטים ב CGI נראים ממוחשבים מידי (בעיקר נינה לאחר שהפכה לכימרה שנראית יותר כמו בובת פרווה מאשר ייצור חיי), אבל יחסית לסרטים יפניים אחרים שראיתי נעשתה כאן עבודה לא רעה בסך הכל. תלבושות, פאות, תפאורה – הכל מאוד מוקפד, אפילו אצל דמויות משניות, וזאת כדי לנסות ולהראות בדיוק כמו במנגה. השחקנים סך הכל דומים לדמויות (ולגבי יכולות משחק – עדיין לא התרגלתי לסגנון המשחק היפני והוא מרגיש לי מוגזם כרגיל, אבל זו לא בעיה של הסרט עצמו), והדבר היחיד שטיפה הפריע לי בעניין הליהוק זה שלא לקחו את קוגימיה ריי או לפחות מישהי עם קול דומה לדובב את אלפונס, ולמרות שגם המדובב זכר וגם הדמות – היה לי מאוד מוזר וקשה להתרגל לזה.

fma4

מעבר לכך, דיאלוגים שלמים הועתקו כמעט אחד לאחד מהמנגה, וסצנות רבות משחזרות במדויק זוויות צילום וקומפוזיציות כאילו נלקחו ישירות מהמקור. מחוות שכאלה הן לדעתי דבר מבורך וגישה שמאוד הייתי רוצה שיאמצו גם באולפנים המערביים, אך קשה להתעלם מכך שבסופו של דבר הניסיון לסמן וי על כמה שיותר מהן הוא כנראה מה שהיווה את נקודת הכשל הגדולה ביותר של הסרט.


סיפור גדול מידי בזמן קצר מידי

חצי השעה האחרונה של הסרט ממשיכה לדחוס אירועים נוספים מהמקור, אך הפעם משנה את המתרחש לטובת התכנסותם לסגירת הסיפור. בלי להזכיר את השינויים המדויקים ולהיכנס לספויילרים לסרט עצמו (לזה נגיע בפינת הספוילרים בהמשך), הרגשתי שאם בחלק הראשון עוד יכולתי לחבר את הנקודות לכדי עלילה רצופה כלשהי – החלק השני הוא פשוט כאוס מוחלט. עומס של טוויסטים, קרבות, הומונקולוס שמתים וחוזרים לחיים, ושום ניסיון להתמקד רגע בלמה הדמויות עושות את מה שעושות ולמה צריך להיות אכפת לי. כמו במנגה המקורית – הכל גדול וגרנדיוזי, הרבה מונח על הכף, אבל שום בילד אפ אמיתי למצב שאליו הגענו.

fma5

כמו החלק הראשון, גם כאן הייתה הרגשה שניסו להציג את כל הטוב שבמנגה ואת מה שהפך את הסיפור שלה לכה מדהים, אבל זה כבר היה פשוט יותר מידי. זמן להציג דמויות חדשות המושכות בחוטים כבר לא היה בשלב זה, ולכן תפקידים של דמויות אחרות נופחו על מנת להוות את הנבלים המרכזיים של הסיפור – אך כשאפילו סיפורן המקורי לא סופר בצורה טובה (או לא סופרו כלל), קשה היה לגלות אכפתיות כלפם בנקודה הזו.

כמו שאמרתי קודם לכן, אני אמנם מעריך את הניסיון להיצמד למקור ולא לעשות שינויים דרסטיים בסיפור, אבל אם גם כך צריך היה לחתוך כל כך הרבה עד שלא ניתן היה לספר אותו בצורה אותנטית – זה פשוט חסר טעם. הייתי מעדיף בהרבה שהיו לוקחים גרסה הקרובה יותר לסדרה מ 2003, עם איום בסדר גודל פחות גלובאלי ויותר אישי, ואם צריך גם לשנות את האירועים על מנת שיתאימו לכך – כל זאת בתנאי שלא מאבדים את בסיס הסיפור. בסופו של דבר אין מה לעשות, הסיפור של FMA בשתי גרסאותיו הוא מורכב וגדול מידי בשביל לדחוס אותו לסרט קולנוע.


פינת הספוילרים

הסרט מגיע לקליימקס שלו במעבדה 5 המפורסמת – שם הגיבורים מתעמתים בפעם הראשונה, והאחרונה, עם ההומונקולוס. באותה נקודה בסיפור אנחנו גם מבינים ששואו טאקר חטף את ווינרי ואלפונס, גם מגלים את האמת על דרך היווצרותה של אבן החכמים, גם מגלים שהגנרל האקורו (המקביל לקינג בראדליי מהמקור רק בלי רטייה ולא מגניב בכלל) עובד יחס עם ההומונקולוס על מנת להשתמש באבן החכמים וליצור צבא זומבים אימתני שיכבוש את אמסטריס, וגם שהוא למעשה בגד בהם והחליט לעשות את זה בעצמו. בעוד שאהבתי את הניסיון לשלב את טאקר יותר בסיפור, שאר השינויים נראו דיי מגוחכים ומיותרים – עד עכשיו לא ברור לי מה תפקידם של ההומונקולוס בסיפור הזה ומה הם ניסו לעשות ולמה.

fma6

כל מה שקרה כמובן מוביל לסצנות האקשן הגדולות בהן משתחרר צבא הזומבים הזה (ואוכל את האקורו כמובן, גם כן כמו אחד הגנרלים שנאכל במנגה באותה נקודה), ובזמן שהצבא נלחם בהם (ומנצח בלי שום אמצעים מיוחדים, כך שלא ברור איך התוכנית הזו הייתה אמורה לעבוד) אדוארד ורוי פונים להילחם באנבי ולאסט. או יותר נכון רוי נלחם, אם אפשר לקרוא לזה כך כשהדבר היחיד שמונע מהם להישרף על המקום זו פציעה שקיבל קודם לכן.

אחרי הקרב הקצר והאנטי קליימטי הזה, פונה הסיפור להסתיים, והוא עושה זאת בצורה דיי חסרת פואנטה. רוי נותן לאדווארד את אבן החכמים ששמשה קודם לכן את לאסט (שלא אמורה להיות מסוגלת לחזור כל עוד האבן קיימת? טוב נו) וזה משתמש בה כדי להגיע למפגש הסופי עם "האמת", רק על מנת לוותר על העניין. אד מחליט שאינו יכול להשתמש באבן שנוצרה מחיים של בני אדם, והסיפור מסתיים מבלי שהאחים משיבים את גופם ובכך שהם מוותרים על אבן החכמים ומחליטים לחפש דרך אחרת. אין לי בעיה עם כך שבחרו בסוף שהוא לא בדיוק שמח ושהאחים לא משיגים בו את מטרתם – אבל היה עוזר אם הייתה הרגשה שהאחים למדו משהו במהלך המסע הזה, ובמקום זאת הסיפור נסגר בהרגשה שהכל היה לחינם.


סיכום

"אלכימאי המתכות" הוא כנראה לא סרט שיגרום לכם להרגיש שהשעתיים שהשקעתם בו מזמנכם היו שוות את זה. הוא אמנם רחוק מלהיות אדפטציית הלייב אקשן הגרועה ביותר שנעשתה לאנימה/מנגה, אבל הוא גם לא האדפטציה הטובה ביותר, ואינו מוסיף כבוד גדול לרשימת הסרטים הזאת. אם אתם מחפשים להתרפק קצת על זכרונות מסדרת האנימה/מנגה ומרגישים צורך עז לדעת איך הסצנות האהובות עליכם עברו למסך הגדול, ייתכן ובחלקו הסרט יצליח לקרוץ לכם, אבל כסיפור עצמאי מדובר בסך הכל בכישלון שהיה ידוע מראש.

fma7

מה עבד:

  • מחוות גדולות למקור והרגשה שהסרט מכבד את נקודת המוצא שלו
  • לא מזלזל בקהל ומרדד סיפורים מורכבים לאקשן זול

מה פחות עבד:

  • דחיסה של יותר מידי סיפורים ובקצב מהיר מאוד
  • הסיפור מתכנס לתוצאה חסרת משמעות
  • מנסה לספר סיפור גדול מידי בזמן קצר מידי
  • CGI לפעמים מורגש מידי

grades4_4

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s