זה מתחיל להיות ממש מוזר… אני חושב ששברתי את המשחק…

---

אני מנסה להגיד למוניקה שאני לא מוכן לשטויות האלה שוב, ובכלל לא החלטתי להצטרף למועדון שלה עדיין, אבל היא אומרת שהאמת היא שאין להן עדיין מספיק חברים במועדון והן צריכות ארבעה.

בטח שאין לכן! כי סאיורי! מה עובד עליך?!

טוב זה ה achievement הכי גרוע שקיבלתי אי פעם במשחק. אבל אם כבר הגעתי עד כאן – שיהיה.

חה חה…

אני כותב שוב את הפואמה שלי באותה צורה כמו בפעמים הקודמות (כי זה היה רעיון מוצלח…).

למחרת אני מגיע שוב למועדון ומקבל מיורי את הספר שלה.

המוזיקה נהייתה קצת מוזרה ועדיין יש קפיצות באנימציה כאילו המשחק נדפק. גם התמונה נהייתה עקומה.

משהו. לא. בסדר. במשחק. הזה.

אני שם לב שאני מגיע לאותה סיטואציה עם יורי, שמצד אחד זה טוב, מצד שני ממש אין לי כוח לחוות את הכל שוב מהתחלה.

אני מחליט לעשות מעשה ולשמור את המשחק ולנסות להטעין מנקודת השמירה האחרונה. מסתבר שהשמירות שלי נמחקו. איבדתי את כל מה שהשגתי עד עכשיו. איבדתי את סאיורי. איבדתי את היחסים עם יורי. איבדתי המשימות של מוניקה שמילאתי. איבדתי את הקאפקייקס. את הקאפקייקס!!!!!

אין ברירה אלא להמשיך.

יורי מספרת לי על הספר, ועל איך שהוא נותן לנו להסתכל על החיים מחדש מפרספקטיבה אחרת…

זה מתחיל להפחיד אותי.

המשחק מנסה להתנקם בי על מה שעשיתי לסאיורי.

אני ויורי שוב מתיישבים לקרוא יחד.

אני שוב אומר לה שגיבורת הספר מאוד דומה לה.

טוב זו תגובה קצת שונה מהפעם הקודמת…

יורי אומרת שהיא חשבה שהתכוונתי למשהו אחר. על מה היא מדברת?

אני מתחיל לפרש כל דבר כאן בצורה אחרת עכשיו. זה לא מעודד.

אני מספר למוניקה שיורי מתנהגת קצת מוזר אבל לא נראה שזה מפריע לה.

היא מציאה שנתחיל לחלוק את הפואמות שלנו בלעדיה.

עכשיו אני צריך להחליט למי להקריא את הפואמה שלי קודם.

אני מחליט לנסות בכל זאת לדבר עם מוניקה, אולי היא תסכים לקבל את זה שמשהו לא בסדר.

התגובה של מוניקה לפואמה שלי היא אחד לאחד לאיך שהיא הייתה בפעם הראשונה, רק שהפעם יורי נכנסת באמצע. מוניקה מספרת לה שאנחנו באמצע שיתוף הפואמות שלנו והיא הולכת להביא את שלה.

כעת אני ניגש לקרוא את הפואמה של מוניקה.

לא בטוח אם זה אותה פואמה שהיא כתבה בהתחלה, אבל גם לא יותר מידי אכפת לי.

הטיפ שמוניקה נותנת לי גם הוא אותו אחד שהיא נתנה לי בהתחלה.

כעת אני יכול לבחור בין יורי לנאטסוקי.

אחרי שראיתי שמשהו קצת הסתובב אצל יורי בראש אני חושב שאלך אל נאטסוקי הפעם.

בואנה!

מישהי פה התאבדה. כולכן מתעלמות. ואני זה שלא לוקח את זה ברצינות?!

נאטסוקי מעצבנת אותי אז אני מאתגר אותה להראות לי את הפואמה הראשונה שהיא כתבה ונראה כמה זה היה טוב.

נראה שהצלחתי לדחוק אותה לפינה והיא מתייאשת ואומרת שזה בסדר ושאני צריך רק לנסות להשתפר בפעם הבאה.

היא מגישה לי שוב את אותה פואמה קצרה כמו בפעם הראשונה.

אני ניגש כעת ליורי.

גם היא, כמו בהתחלה, מתלהבת מאוד מהפואמה הראשונה שלי, וכל השאר גם זהה.

לאחר מכן נראה ששוב יורי ונאטסוקי רבות. ושוב הקטע על הציצים של יורי שגדלו (חשבתי שזה ראוי לציון).

רק שהפעם זה שונה. הפעם הן הולכות עם זה הרבה הרבה יותר רחוק והמשחק שוב מתחיל להשתגע.

היי היי בנות אתן לא חושבות שאתן טיפ טיפה מגזימות?

ואני שוב נאלץ להכריע.

זה הלך טוב בפעם הקודמת, אז אני שוב אבחר בנאטסוקי.

מה? מה לא ברור? נאטסוקי.

אמרתי נאטסוקי.

טוב דיי.

מה.

כן?…

מוניקה מוציאה אותי החוצה ואומרת שעדיף שלא להתערב.

חבל מוניקה, זה עבד פעם קודמת, תקשיבי לי.

נאטסוקי יוצאת מהכיתה בוכה.

אל תבכי נאטסוקי! אני הייתי בעדך!

היא בורחת.

אני ומוניקה נכנסים לכיתה.

אוקיי. מאמין לך.

יורי מבקשת שלא אשנא אותה.

כן… שמתי לב… ואם כבר דברים מוזרים… זוכרות את סאיורי?

ואז מוניקה אומרת שהיום נגמר ואנחנו יכולים ללכת, אך יורי מתעקשת להישאר איתי לבד.

טוב. העניין עם סאיורי יכול לחכות לאחר כך אני מניח…

ואני לא יודע איך, אבל הגעתי שוב למסך בחירת המילים לפואמה הבאה שלי.

ביום למחרת יורי מברכת אותי בכניסה למועדון ואז לוקחת אותי הצידה.

רגע. קרה משהו אתמול? לא שמתי לב.

את יודעת מתי כן קרה משהו? שלשום. זוכרת את סאיורי? זוכרת את הקאפקייקס?

נראה שלא. יורי שוב מתנצלת על מה שקרה ואני שוב אומר שזה בסדר.

נאטסוקי שואלת אותנו אם אנחנו יודעים איפה מוניקה. היא בטח שוב מאחרת בגלל הקטע עם החייזרים.

יורי מנצלת את ההזדמנות כדי להתנצל בפני נאטסוקי.

כן. תגידי לה נאטסוקי. מה שהיה אתמול זה לא מה שחשוב כאן.

דיי עם זה!

מוניקה חזרה, שוב עם התירוץ על הפסנתר.

ויורי מציעה לבלות איתה עוד זמן שוב, היא נראית יותר רגועה היום אז אני בעד.

יורי אומרת לי לחכות בזמן שהיא הולכת להכין לנו תה, אך משום מה היא לא חוזרת.

אני מודאג ולכן הולך לחפש אחריה.

לפתע אני שומע רעשים מוזרים במסדרון.

זה מבעד לפינה… אני מפחד, אבל מחליט שאני הולך לבדוק את זה…

אוי לי היא באמת חותכת.

והמשחק שוב השתגע.

לא בטוח לאיזה נקודה חזרנו.

נראה שיורי חזרה מלהביא מים לתה… אני אמור לשחק אותה כאילו כלום לא קרה?

יורי מבקשת שוב שנשב על הרצפה.

אני שוב נותן ליורי שוקולד בלי שהיא שמה לב, אך הפעם…

היא לוקחת אותי הצידה וסוגרת את האורות.

כן. גם שלי. הבהלת לי את הצורה!

אמממ יורי הכל בסדר?…

לא ידעתי ששוקולד עושה לך דברים כאלה. מצטער.

אמאל'ה!!!!

מוניקהההההההה!!!!!!!!!!!!!!!!

כן כן מה שתגידי. הפעם אני מסכים לקבל את זה. את הגיבורה שלי!