יומן קריאה – Doki Doki Literature Club חלק 5

ההכנות לפסטיבל מתחילות, ואני עוד לא יודע מה יהיה החלק שלי בזה, אבל נאטסוקי הולכת להכין קאפקייקס אז אני לגמרי מצפה לזה!


מוניקה אמרה שתכין את החוברות עם הפואמות ושסאיורי תעזור לה לעצב אותן, ובאשר ליורי… היא התקשתה למצוא לה משימה, אך בסוף החליטה שתעזור לה להכין כרזות וקישוטים עם כתב היד היפה שלה כדי לתרום לאווירה.

doki103

atmosphere is the best!

טוב, זה משאיר רק אותי.

doki104

המשימה שקיבלתי היא לעזור ליורי ונאטסוקי במשימות שלהן. כל עוד זה אומר שאני אוכל לטעום את הקאפקייקס של נאטסוקי ובין לבין לבלות עם יורי אין לי התנגדות.

אך נראה שלאחרים יש. נאטסוקי מתחילה להתווכח על מי צריך יותר עזרה ונראה שכל אחת רוצה שאני אבוא לעזור לה. מוניקה מותירה את הבחירה בידיי.

doki105

הפעם זו בחירה קשה במיוחד.

מוניקה בצד, אין לי באמת סיבה לקחת חלק בשטויות שלה.

אני מאוד רוצה לבלות עם יורי עוד, אך שוב, הבטן זועקת נאטסוקי.

יש גם את סאיורי שקצת מדאיגה אותי ואולי כדאי לבדוק מה שלומה שוב…

יורי… נאטסוקי… סאיורי… יורי… נאטסוקי… סאיורי………. קאפקייקס!

החלטתי!

doki106

יורי נראית דיי מאוכזבת, מה שגורם לי לתהות עם עשיתי את הבחירה הנכונה.

באופן מפתיע דווקא נאטסוקי היא זו שלוקחת אחריות ומנסה לעודד את יורי.

טוב, העיקר שהכל נגמר בשלום. היום נגמר וכולנו מתקפלים הביתה. מוניקה ויורי יוצאות מהכיתה ואני פונה לכיוון היציאה מיד אחריהן אלא שאז…

doki107

את לא חושבת שאני גר כאן נכון?

נאטסוקי מעלה נקודה נכונה שאם אעזוב עכשיו לא אדע אפילו איך ליצור קשר איתה כדי להגיע לעזור לה. היא נותנת לי את המספר שלה, ואומרת שהיא מתכוונת להגיע לבית שלי עם המצרכים. רגע. למה אליי?!

doki108

אל תדאגי, זכרים הם לא כמו כלבים, אני לא אעשה לך פיפי על השטיח או משהו.

נראה שאבא של נאטסוקי הוא הבעיה, והוא לא יקבל את זה טוב אם היא תביא גבר הביתה. אוקיי, לא נשמע כמו מישהו שארצה להסתבך איתו.

נראה שבאופן מפתיע נאטסוקי ממש מצפה לזמן שלנו יחד. היתכן שהצלחתי לחדור את שכבת ההגנה הקשה של הטסונדרה?

אני הולך הביתה שמח וטוב לב.

doki109

יום ראשון הגיע.

בינתיים אני ונאטסוקי התכתבנו הרבה והיא נראית אדם שונה לגמרי והרבה יותר סימפתי בטלפון.

בכל אופן, אני לא רוצה להזניח את סאיורי לגמרי, אני קצת דואג לגביה.

doki110

אני נכנס פנימה והבית שקט.

הקומה הראשונה ריקה מאדם, אז אני מניח שהיא למעלה.

אני נכנס לחדרה, ושם אני מוצא אותה. נראה שהיא עדיין מעט מצוברחת.

doki111

את לא מזמינה אותי, באקה.

החדר שלה נראה מובלגן מתמיד – ככה זה שאני לא שם כדי לנקות לנצלית הזאת החדר.

היא נראית מוטרדת מכך שמצב היחסים בינינו השתנה, למרות שאני לא מבין מדוע.

doki112

בינתיים את בעיקר זוכה בעוגיות ודברים כאלה, אז גם אני רוצה להיענש ככה.

טוב. נמאס לי מהמשחקים. אני מתעקש שסאיורי תגיד לי מה הסיפור שלה.

doki113

הבנתי. טוב, אני הולך. ביי.

סאיורי אומרת שהיא תמיד הייתה כזאת אבל זאת הפעם הראשונה שהיא מראה לי את זה. היא אומרת שהיא תמיד הייתה דכאונית.

פתאום הכל מתחבר. שמעתי שאנשים בדיכאון טוחנים ממתקים.

אני שואל אותה מדוע היא לא סיפרה לי על זה עד היום.

doki114

את אומרת את זה כאילו זה לא המצב גם ככה.

היא אומרת שהיא מרגישה רע שצריכים לעזור לה, היא אומרת לי שבגלל זה היא רצתה שאכיר חברים חדשים, אבל בסופו של דבר גם זה מעציב אותה.

סאיורי אומרת שאין שום דבר שאוכל לעשות כדי לעזור לה כעת לאחר שחשפה את רגשותיה האמיתיים. אנחנו כבר לא יכולים לחזור להיות כמו קודם.

זאת אמנם הקלה מסויימת בארנק שלי, אבל זה עדיין עצוב. אני מחבק את סאיורי בזמן שהיא בוכה.

בתקווה שהמצב ישתפר, אני עוזב את ביתה וחוזר לעיסוקיי.

נאטסוקי מסמסת לי שהיא בפתח הבית שלי ואני רץ לפתוח לה.

doki115

היו ימים טובים יותר, אבל אני בטוח שאחרי הקאפקייקס שלך היום הזה ישתפר.

אני סוחב את התיק המאוד כבד של נאטסוקי למטבח, והיא מתגאה בכך שהיא סחבה אותו כל הדרך למרות גודלה הקטן.

doki116

כל אחד ומה שעושה לו טוב אני מניח…

doki117

טוב מה שנכון נכון…

doki118

אני חושב שברגע זה הצדקתי את כל הלוליקונס באשר הם. אוי ווי.

נאטסוקי שוב קוראת לי דוחה וזה מתחיל להציק. היא חושבת שהיא מצאה את החולשה שלי.

doki119

אני ונאטסוקי ניגשים לעבודה, ומהר מאוד המטבח הופך לבלאגן אחד גדול.

נאטסוקי מדגימה לי את יכולות קישוט האוכל שלה ואומרת שכל הכיף הוא בלגרום לעיניים של אנשים לנצוץ מהתרגשות כשהם מסתכלים על האוכל שלה.

doki120

אני קצת מסתבך על ההוראות שנאטסוקי נותנת לי והיא מדגימה לי איך להכין את הקצפת.

נאטסוקי מלקקת את האצבעות לאחר מכן ומכיוון שאני מבין שזה בסדר, אני קופץ על ההזדמנות ועושה זאת גם.

doki121

א-אבל… בשביל זה אני פה ):

אני לא מתכוון לוותר לה. דווקא בגלל זה אני מכניס את האצבע אפילו יותר לתוך הקערה.

doki122

Challenge accepted!

doki123

אנחנו מתחילים לריב וקצפת נזרקת על פניה של נאטסוקי שנראית דיי עצבנית.

היא מנסה להגיע לזה עם הלשון אבל לא מצליח, אז במקום היא מנגבת את זה עם האצבע ודוחפת לפרצוף שלי.

אני עוצר את ידיה לפניה שהיא מספיקה.

doki124

זהו. זה כל מה שרציתי. היה כל כך קשה?

היא אומרת שהיא סתם רצתה לראות את התגובה שלי.

נראה מה התגובה שלה כשאני מלקק את הקצפת שנותרה על האצבע שלה!

doki125

טוב לא מה שציפיתי.

doki126

אני מתחיל להרגיש שהכנסתי את עצמי למשהו שלא התכוונתי אליו.

נאטסוקי אומרת שדברים כאלה עושים רק למי שממש שאוהבים.

במזל נראה שהשארתי את התנור דולק ויש לי תירוץ לצאת מהמצב המביך הזה.

נאטסוקי מכניסה את הקאפקייקס לתנור סופסוף.

והקאפקייקס סופסוף מוכנים! זהו הרגע שלו ציפיתי מתחילת המשחק!

עכשיו כל שנותר הוא להוסיף את הקצפת. אני מציע שמכיוון שאנחנו מועדון הספרות, נשים על כל אחד מהם מילה אחרת.

doki127

doki128

שמח שקיבלתי אישור.

אנחנו מסיימים את ההקצפה ובוהים בהנאה בתוצר העבודה שלנו.

doki129

עכשיו את מדברת בשפה שלי נאטסוקי!

נאטסוקי אומרת שהיא צריכה לשמור מקום לארוחת ערב, מה שמדגיש את ההבדל בינה ובין סאיורי שכבר הייתה מזמן גומרת איזה 10 קאפקייקס ועדיין אוכלת ארוחת ערב אחרי זה.

נאטסוקי אומרת שהיא צריכה לזוז הביתה.

doki130

ממש לתת לחתול לשמור על השמנת. כמובן שאני יכול!

אני מלווה את נאטסוקי החוצה ומזמין אותה להגיע להכין לי קאפקייקס מתי שהיא רק תרצה.

doki131

לפתע נאטסוקי מתקרבת אליי. קרוב קרוב…

doki132

הייתכן ש…?

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s