נראה ששיגעון הפואמות של מוניקה לא פוסק, והפעם – נצטרך לבחור פואמה להקריא לפסטיבל.
אוי לי…
אני שמח לגלות שגם יורי וגם נאטסוקי לא נלהבות מהרעיון, אך ברגע שמוניקה החליטה – זה הולך לקרות. הפוסטרים הצבעוניים שסאיורי הכינה למאורע כבר תלויים. זהו. אכלנו אותה.
אני מבין לליבך יורי. באמת שאני מבין.
מוניקה מציעה שלפני שנציג את הפואמות שלנו לכל הבית ספר בפסטיבל, נתאמן על זה כאן בינינו.
היא מתחילה עם הפואמה שלה.
כשהיא מסיימת כולנו מוחאים כפיים, למרות שאין לנו מושג מה שמענו כרגע.
טוב, יש מישהי שמתלהבת באמת… כמה מפתיע.
נראה שגם יורי קיבלה מוטיביציה בעקבות ההופעה של מוניקה, והיא מתנדבת להיות הבאה בתור.
יורי נכנסת לעניין כל כך חזק שזה נראה כאילו היא אדם אחר.
היא מסיימת את הקריאה וכולם מודהמים. כדי לשבור את השקט אני מתחיל למחוא כפיים, וכמובן ששאר הבנות מצטרפות אליי.
הבאה שעולה לפודיום היא סאיורי.
בהתחלה היא קצת מתרגשת אבל מהר מאוד היא מצליחה להתגבר על כך ומסיימת גם היא את הקריאה בשלום.
כעת מוניקה שואלת את נאטסוקי האם היא מתנדבת להיות הבאה בתור. זה יהיה מעניין.
נאטסוקי מתעקשת משום מה שאני אעלה קודם.
ככה אה? כבר שכחת איך הקרב הקודם שלנו הסתיים אני מבין.
מכיוון שאין לי הרבה פואמות, אני פשוט מקריא את מה שכתבתי היום. העיקר לסיים עם השטות הזאת כבר.
כעת לנאטסוקי אין ברירה – היא האחרונה שנשארה.
נאטסוקי מקריאה את הפואמה שלה ולא נראית מרוצה מהעניין.
חייב להסכים איתה.
היום סופסוף נגמר, אבל מוניקה כמובן נותנת לנו שוב משימה לכתוב פואמה נוספת למחר. טוב, זה היה צפוי.
אני וסאיורי שוב הולכים הביתה ביחד. הפעם היא נראית שקטה מהרגיל.
פתאום היא מעלה נקודה מוזרה.
אם אהיה חייב לבחור…
אני חושב שאבחר ביורי. לא נראה לי שההליכות הביתה עם סאיורי מניבות משהו מעניין בינתיים.
סאיורי מצחקקת כאילו היא עלתה על משהו.
אני לא יודעת אם לא שמת לב, אבל מעולם לא הייתי צריך אותך. את זאת שחיה על חשבוני וגונבת לי אוכל.
אני וסאיורי נפרדים ואני נכנס הביתה לכתוב את הפואמה השלישית שלי. אני חושב שאלך באותו הקו כמו עם הקודמות.
ובזאת אני מגיע ליום הרביעי.
היי מוניקה? איך הולך עם החייזרים?
אחרי שיחה מוזרה בין מוניקה לנאטסוקי ויורי על תמנונים, אני שם לב שסאיורי יושבת במקומה ונראית קצת מנותקת. אני הולך לשאול לשלומה.
סליחה, שכחתי שזה אסור היום.
סאיורי מתעקשת שהיא בסדר ונראה שהיא לא מוכנה לדבר על מה שמפריע לה, אז אני הולך לשאול את מוניקה. בתור הסטוקרית של המועדון היא חייבת לדעת.
מה? איך אני אשם במצב רוח שלה? אני מממן את החוצפנית.
לא. היא מדברת הכי הרבה על אוכל. אני אולי במקום השני, וגם זה כי אני זה שמספק אותו.
אני שמח שזה שהפכתי לבנק מצחיק אותך.
מוניקה לא ממש עוזרת לי להבין את הסיטואציה, אבל נראה שהיא דיי בטוחה שזה קשור אליי.
אנחנו מסיימים את השיחה ומוניקה הולכת לדבר עם סאיורי כדי לברר את העניין לעומק. בזמן שאני מחכה לה אני מרגיש משהו מוזר.
מסתבר שיורי מסתכלת עליי מהצד.
היא מתנצלת שהתבוננה בי ואמרה שהיא מבינה שרציתי להיות לבד עם המחשבות שלי. זה לא ממש נכון, אני רציתי להיות לבד עם הקאפקייקס שהבטיחו לי מהיום הראשון.
אני מספר לה על סאיורי ועל כך שהיא מתנהגת בצורה מוזרה.
את מדברת מניסיון אני מניח. אני יודע שאת מסתירה משהו.
טוב היא בהחלט משפיעה על תדפיסי העובר ושב שלי.
אנחנו מסיימים לדבר על סאיורי ואני מציע שנמשיך בקריאה הזוגית שלנו. הגיע הזמן.
יורי מסכימה ונראה שהרגע שחיכיתי לו סופסוף הגיע!
דיייייייייייייייי!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
אני מאוד מקווה שיש למוניקה תירוץ לתזמון הטיפשי הזה שלה. בכל אופן, מכיוון שאני שוב צריך לבחור למי להגיש את הפואמה שלי קודם, אני אבחר בה. אולי היא גם גילתה משהו מעניין בקשר לסאיורי.
מוניקה שואלת אותי אם יש לי כבר רעיון לגבי פואמה לפסטיבל. זה בערך הדבר האחרון שמעניין אותי כרגע, אז לא. בכל אופן, נראה שאין לה משהו מעניין לספר אז אנחנו ניגשים לפואמות.
מוניקה שוב אומרת שהיא מזהה את ההשפעה של יורי על הכתיבה שלי. היא גם מספרת שיורי מדברת יחסית הרבה מאז שהגעתי למועדון. נראה שמוניקה מבינה טוב מאוד את מערכת היחסים ביני לבין יורי, מה ששוב גורם לי לתהות למה היא חייבת להפריע לנו כל פעם.
למה? יש משהו שאני צריך לדעת?
טוב נראה שמוניקה בעיקר מודאגת שיורי היא זאת שתפגע מהסיפור. אני לא חושב שאפשר להיפגע מלקבל קצת שוקולד, זה לא שהוא מקולקל או משהו.
אני קורא את הפואמה החדשה של מוניקה, שכמו בפעם הקודמת, מלאה ברווחים ואנטרים מיותרים.
מוניקה אומרת משהו על זה שהיא ניסתה להביע את הצורך שלה לחפש תשובות או משהו כזה.
אני מעלה תהיה על כך שנראה שכל הבנות במועדון מעדיפות לכתוב על דברים עצובים ולא על דברים שמחים.
היא אומרת שאם הכל היה מושלם לא היה על מה לכתוב.
בני אדם לא, אבל דמויות בויז'ואל נובל דווקא כן מוניקה.
והטיפ היומי של מוניקה: לא לפחד להראות לאנשים את מה שאני כותב כי אני לא מספיק טוב, אנשים שאוהבים לכתוב יעזרו לי להשתפר. תודה שאת מטילה ספק ברמת הכתיבה שלי מוניקה.
מכיוון שהגעתי למוניקה כי התעניינתי במצבה של סאיורי ולא קיבלתי תשובות, אנסה לרדת לשורש הבעיה ולפנות כעת לסאיורי ישירות.
נראה שסאיורי הפעם פחות מתלהבת ממה שכתבתי. התגובות היום דיי צוננות ביחס ליומיים הקודמים.
את לא מבינה נכון סאיורי. אני תמיד כותב עם מטרה אחת בלבד – קאפקייקס.
בכל אופן, דיי ברור שסאיורי מקנאת ביורי על תשומת הלב שאני נותן לה, אפילו שהיא לא מוכנה להגיד את זה במפורש.
סאיורי מודיעה לי שהיא תצא היום הביתה מוקדם יותר. כנראה זה בעקבות מה שאמרתי אתמול שאני מעדיף ללכת הביתה עם יורי.
אני מרגיש קצת רע לגביי סאיורי, אבל לפני שאני מספיק להגיד משהו היא כבר עוזבת.
אז אני קולט שהיא בכלל לא נתנה לי לקרוא את הפואמה שלה. מישהי פה שברה את החוקים וזה לא הוגן כי גם אני רוצה.
טוב, בנקודה זו אני חושב שאפנה לנאטסוקי שאיתה לא דיברתי כבר הרבה זמן יחסית.
אני יודע שמראש אין טעם להקשיב לאובר-ביקורתיות שלך כי את סתם הייטרית, אבל אני מתחיל להרגיש שמשהו באמת לא טוב בכתיבה שלי היום.
נאטסוקי חושבת שאני מנסה להרשים את יורי.
כן כן, שמענו עליך.
בכל אופן, בוא נקרא מה נאטסוקי כתבה היום.
יותר bitch מ beach אם את שואלת אותי.
נראה שאחרי מה שקרה אתמול נאטסוקי ויורי החליטו שבגלל שהן כתבו על אותו דבר הן יבחרו הפעם נושא ויעשו את זה שוב, והנושא הזה היה חוף הים.
מעניין לראות מה יורי כתבה על הנושא הזה. אגש אליה.
יורי בניגוד מוחלט לבנות האחרות מאוד אוהבת את מה שכתבתי. אני כמובן שוב אומר שזה בזכות ההשפעה שלה עליי, ובזכות כך ששיתפה אותי בכתיבה שלה.
יורי מתחילה לדבר שוב על האהבה שלה לספרים, על איך שהנושא מכיר לה אנשים שנותנים לה השראה ו…
כן יורי, גם אני מרגיש ככה.
יורי מספרת לי על הקשיים החברתיים שלה, ועל כך שהכל השתנה ברגע שהיא התחילה לשתף את הפואמות שלה איתי.
אני אומר לה שגם אני מאוד שמח שהצלחתי להכיר אותה, ושהצלחתי לרקום חברות אמיתית במועדון הזה.
בהחלט!
יורי מסמיקה ומביאה לי את הפואמה החדשה שלה.
לפחות זה היה קצר יותר מהקודמים, אבל אני לא יודע מה אני חושב על זה שהיא חזרה שוב לסיפורי הרוחות שלה.
מה שכן, זו לא הפואמה שנאטסוקי דיברה עליה, ככה שזו כנראה אחת במיוחד בשבילי.
יורי לא בטוחה איך להסביר את הפואמה הזאת, אבל אני אומר לה שזה בסדר כי אני מבין אותה, למרות שאני בכלל לא.
אני מודה ליורי שחלקה איתי את הפואמה המיוחדת הזאת ונראה שזה מעלה חיוך על שפתיה.
היא לא מוכנה לקחת את הפואמה חזרה, ורוצה שאני אשמור אותה. יורי, אני לא יודע לשמור על דברים כאלה, הכלב שלי יאכל את זה או משהו, חבל.
כן. ואני מקווה שהפעם לתמיד.
מוניקה מכנסת שוב את חברי המועדון ומשהו מרגיש מוזר. נראה שחסרונה של סאיורי ממש מורגש.
תפסיקו לגלגל את האשמה אליי! היא זאת שברחה! מה עם זה שהיא התחמקה מלחלוק את הפואמה שלה אה? על זה אתן לא מדברות! צבועות!
מוניקה מחזירה את נושא הפסטיבל לשולחן, ואומרת שהגיע הזמן לחלק משימות לסופ"ש.
או! עכשיו אנחנו מדברים!
Isogashii 