יומן קריאה – Doki Doki Literature Club חלק 2

אני רק רוצה להבהיר כי שכחתי בפעם הקודמת: בתחילת המשחק יש אזהרה שהוא לא מתאים לילדים או לאנשים בעלי לב חלש. לכן אני לא לוקח אחריות אם אתם מחליטים לקרוא את זה (אם כי בינתיים זה דיי חמוד).

בכל מקרה, עצרנו בפעם הקודמת לאחר שהצגתי את הפואמה שלי ל 3 מבנות המועדון, וכעת אני נאלץ להתמודד מול הקשה מכולן. מלכת הטסונדרה, אם הדרקונים, מנתצת השלשאות, החאליסי של הקאפקייקס – נאטסוקי. אחלו לי בהצלחה.


מוכן לקרב, אני יוצא להגיש לנאטסוקי את הפואמה שלי.

doki20

אווץ'. התחלנו במתקפה בכל הכוח. טוב אם ככה את רוצה לשחק אז זה מה שיהיה!

doki21

אלו החוקים אז כן. קדימה, תגישי לי את הפואמה שלך ואז נראה אותך גיבורה גדולה מול הביקורת שלי!

קדימה מלכת הטסונדרה! יש לך מספיק מילים במאגר?!

doki22

זהו? זה הכל?… חה!

נראה שאני לא צריך להגיד שום דבר. הפרצוף שלה אומר הכל.

doki23

Flawless victory!

נראה שנאטסוקי לא מרוצה והיא מתחילה לקטר על כך שכולם חושבים שכתיבה צריכה להיות מתוחכמת ושאף אחד לא לוקח את מה שהיא כותבת ברצינות. ובכן, את זו שהלכת למועדון הספרות גברת. למה ציפית בדיוק?

בכל אופן, אני לא רוצה לגרום לה לבכות ואני כן רוצה עוד קאפקייקס, אז אשקר ואגיד משהו נחמד.

בתור הבוגר מבנינו, אני לוקח אחריות ואומר לנאטסוקי שאני אוהב את הפואמה שלה.

doki24

…ואני מתחיל להתחרט שעשיתי את זה.

לפחות הסיוט נגמר וסיימנו עם סבב הקריאה הזה סופסוף.

או לפחות ככה חשבתי. בינתיים נראה שנאטסוקי קיבלה יותר מידי ביטחון מהנחמדות המזויפת שהפגנתי כלפיה והחלה להתלהב על יורי שאהבתי את הפואמה שלה.

doki25

אוי לי מה התחלתי.

זה בסדר בנות, יש מספיק ארצ'ר לכולם.

doki26

… טוב עכשיו אני סקרן. אז של מי כן גדלו?

אני לא מספיק לשאול והן כבר דורשות ממני לבחור צד.

doki27

השאלה שאני שואל את עצמי מאז שהגעתי למועדון הזה.

טוב אין ברירה, אצטרך לבחור במי אני תומך.

מצד אחד, ברור לי שיורי צודקת, ואני מרגיש צורך להיות נאמן לה אחרי הקשר שנרקם בינינו. ומצד שני… קאפקייקס…

ואולי בכלל סאיורי שהביאה אותי למצב הנורא הזה מלכתחילה צריכה לקחת אחריות על הבעיה?

doki28

הראש אומר ללכת עם יורי, אבל אני אדם שלוקח החלטות לפי תחושות הבטן שלו, והבטן שלי מקרקרת, מצטער יורי – אני אצדד הפעם בנאטסוקי.

כדי לצמצם נזקים אני מסביר ליורי שהיא מוכשרת אבל יש גם סוגים אחרים של כתיבה, כמו הכתיבה הפשוטה יותר של נאטסוקי, ושזה בסדר גמור. במקביל אני מסביר לנאטסוקי שהיא צריכה ללמוד לקבל ביקורת ושהכל בסדר והיא צריכה להיות בטוחה ביכולות הכתיבה שלה כמו ביכולות האפייה שלה.

ואם כבר הזכרנו אפייה, אם אפשר, בואו נחזור בבקשה לנושא החשוב יותר.

doki29

התכוונתי לנושא האוכל האמת, אבל אני מאוכזב בלי קשר.

בכל אופן, סשן קריאת הפואמות הזה סופסוף הסתיים וזה זמן ללכת הביתה – אך לא לפני שמוניקה מחליטה שנעשה את אותו הדבר גם מחר. נהדר. מישהו צריך להסביר לה שזה רעיון לא מוצלח במיוחד ושלי וליורי יש ספר לקרוא ביחד.

אני לוקח את הדברים שלי והולך עם סאיורי הביתה. בדרך היא מנסה להרגיע אותי ולהגיד שריבים כמו שהיו היום לא קורים הרבה, ומבקשת שאני לא אשנא את הבנות במועדון.

doki30

אני ניגש לכתיבת הפואמה השניה שלי, והולך על אותה האסטרטגיה כמו בפעם הראשונה. אני אבחר מילים שאני חושב שמייצגות סיפור איכותי. אם יורי שוב תאהב – כנראה שהגורל שלנו הוא להיות יחד.

אני קם שוב בבוקר והולך למועדון. סאיורי מברכת אותי בבוקר טוב ומזכירה לי מדוע אני פה.

doki31

מה את אומרת על לדאוג לשנינו בעניין הזה?

היא שואלת אותי האם אני רוצה לבוא איתה לקנות חטיפים ואני מסרב. היא אומרת שזה לא מתאים לי ואני אומר שיש לי סיבות. הרי אני יודע – לא באתי הנה כדי לשלם בעצמי על האוכל, באתי כדי שיכינו לי בחינם.

אני מביט בארנקה של סאיורי ומבין מה העניין – מסתבר שהסיבה שסאיורי רצתה שאבוא איתה היא כי היא מרוששת. נצלנית עד הסוף זאתי.

Shame!

doki32

אבל את באמת אשמה!

לפתע יורי מצחקקת בצד. כשהיא קולטת ששמנו לב היא מתנצלת ואומרת שהיא לא צוטטה לנו, אלא פשוט קראה משהו מצחיק בספר שלה. יורי, אני יודע איזה ספרים את קוראת. מצחיקים הם לא.

סאיורי מנסה לנצל את המצב ואומרת ליורי להגיד לי לתת לה כסף, אך יורי לא משתפת פעולה עם הפשע הזה – כל הכבוד!

כדי להציל את המצב מגיעה נאטסוקי ונותנת לסאיורי עוגיה. אני מתחיל להבין פחות ופחות איך צריך להתנהל כדי לקבל אוכל במקום הזה.

doki33

אז יש יותר מעוגיה אחת? נחשי מה? יש גם יותר מקליינט אחד לעוגיות שלך!

אך לפני שאני מספיק לעשות צעד, סאיורי חוטפת בעצמה את העוגיה הנוספת של נאטסוקי ובורחת.

כשנאטסוקי מחליטה לפנות למוניקה כדי להתלונן פתאום אנחנו שמים לב שהיא כלל לא נמצאת.

בדיוק כשמתחילות לעלות תיאוריות קונספירציה שמוניקה אולי לא נמצאת כי היא למעשה גיבורת על וקראו לה להציל חיים ולהילחם בחייזרים, או מופרך מכך, שיש לה חבר – היא נכנסת לכיתה ומתנצלת על האיחור.

doki34

נראה שלמוניקה אין חבר, אך היא עדיין לא שללה את התאוריה השניה וההגיונית יותר.

בכל אופן, התירוץ של מוניקה לאיחור הוא שהיא לא שמעה את הצלצול כיוון שהתאמנה על נגינה בפסנתר. על מי היא חושבת שהיא עובדת?

כולן מתפלאות מכך שמוניקה מנגנת בפסנתר, בזמן שאני עדיין ממורמר על העוגיות שלא קיבלתי, ומוניקה מבטיחה לי שהיא תשמיע גם לי את הנגינה שלה יום אחד – לא מנחם אותי ואני עדיין לא מאמין לך.

טוב, ועכשיו כשסיימנו להתעסק במוניקה, וכל אחת תפסה את הפינה שלה, אני מחליט להמשיך מהיכן שנעצרתי אתמול וללכת לדבר שוב עם יורי. אני נדהם לגלות שיורי בוגדת בי וקוראת ספר אחר.

נעלב מעומק ליבי, אני פונה לכיוון השני, אך נעצר כאשר יורי מציעה לי שנמשיך לקרוא ושהיא תכין לי תה. אמנם עוד לא קיבלתי שום דבר לאכול מאז שהגעתי למקום הזה, אבל זו התחלה. אני מחליט להישאר.

אני ויורי פונים לצאת מהכיתה כדי להביא קצת מים לקומקום, ואז תופסת אותנו מוניקה.

doki36

לא, להלחם בחייזרים זו משימה לבנאדם אחד. למלא קומקום דורש יותר מזה.

להפתעתי יורי מחזירה אש למוניקה ואומרת לה להתעסק בעניינים שלה. אני מתחיל לאהוב את יורי יותר ויותר.

אני ויורי יוצאים מהכיתה ונראה שהיא מאוד נבוכה מהצורה שבה היא דיברה אל מוניקה.

doki37

אני אומר ליורי את האמת. הגיע הזמן שמישהו יעמיד את מוניקה במקום.

יורי שואלת אותי איך זה שאני כל כך נחמד אליה גם כשהיא מתנהגת רע. אני אומר לה שאף אחד לא מושלם, ושמותר לה להביע את רגשותיה האמיתיים מפעם לפעם.

היא שואלת אותי אם זה לא יגרום לי לשנוא אותה, ואני אומר לה שזה בסדר, אם מישהי כמו סאיורי שהיא חברה טובה שלי מנצלת אותי כל הזמן וגונבת לי אוכל, אין סיבה שאני אשנא חברים אחרים שלי שלא עושים דברים כאלה.

doki38

נראה שהגעתי לנקודת האל-חזור.

יורי ואני חוזרים לכיתה והיא מתחילה להכין את התה. היא נראית במצב רוח טוב ואפילו מזמזמת לעצמה. היא מספרת לי שבעקבות התמיכה שלי היא החליטה להביע את עצמה לעיתים קרובות יותר.

doki39

יורי מציעה שנשב על הרצפה עבור קריאה נוחה יותר.

היא אומרת שזה מקל על הגב שלה, ובדיוק מתחילה להסביר לי מדוע יש לה כאבי גב.

doki40

יורי מסתבכת עם מה שהיא רוצה להגיד, אבל אני חושב שהבנתי את הרמז.

אני הולך להביא את הספר ועל הדרך כמה סוכריות שוקולד שהחבאתי מסאיורי שלא תגנוב לי. כן, אחרי אתמול הבנתי שאין מנוס והיחיד שאני יכול לסמוך עליו בענייני אוכל הוא אך ורק אני.

אני ויורי מתיישבים על הרצפה עם הגב אל הקיר. הפעם אנחנו קרובים אפילו יותר מהפעם הקודמת.

יורי מבחינה בסוכריות השוקולד שלי, ואני כמובן מציע לה להתכבד, אך היא מסרבת. היא אומרת שזה עשוי ללכלך את הספר, ומציעה להחזיק אותו בעצמה בזמן שאני אוכל.

יורי מפוקסת בספר כל כך שהיא לא שמה לב מה קורה סביבה. כדי שגם היא תוכל להנות מהסיטואציה, אני מאכיל אותה תוך כדי שידיה עסוקות בלהחזיק את הספר, ונראה שאין התנגדות לכך.

doki41

לפתע נראה שיורי קולטת מה אני עושה.

doki42

doki43

זהו שמי.

doki44

doki45

אני מתחיל להבין שלי וליורי יש הגדרות שונות לחלוטין ל"חברים".

לפחות נראה שהיא לא רוצה שאני אפסיק.

אני שוב מרים סוכרית שוקולד ומקרב אותה לשפתיה של יורי. הפעם היא מסתכלת לעברי. אני מרגיש את נשימתה החמה על האצבעות שלי ואז…

doki46

דיי! תמותי!

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s