יומן קריאה – Doki Doki Literature Club חלק 1

עדכון חדש? לא בדיוק.

אני יודע, בעדכון הקודם אמרתי שהבלוג יהיה בהפסקה עד ה 9.2. זה עדיין תקף.

אני לא מתכוון כרגע לפרסם כתבות חדשות מכל סוג שהוא – אבל אני כן מתכוון לפרסם משהו שכבר כתבתי ושייתן לחלקכם סיבה מספיק טובה להיכנס הנה בינתיים.

אז מה זה הולך להיות? לפי הכותרת כנראה כבר יכולתם לנחש.

הרבה זמן שלוחצים עליי לשחק ב Doki Doki ושאני מנסה להימנע מספויילרים ככל הניתן. כל מה שאני יודע על המשחק זה שהוא הולך להיות קצת fucked up ככל שמתקדמים בו, אבל לא מעבר. כ 20 דקות לתוך המשחק החלטתי שבמקום לשתף את החברים שכבר קראו במה שעובר עליי ולתת את הקומנטרי שלי כל כמה זמן, אתעד את הדרך ואפרסם כבר בבלוג כדי שכולם יוכלו להנות.

אשתדל לעשות את זה בהומור ולהעביר את החוויה שלי מהמשחק בצורה מהנה ככל הניתן, סקירה נפרדת ורצינית יותר תגיע גם היא יותר מאוחר.

יומן הקריאה יתפרסם בחלקים (ככל הנראה כ 11-12 חלקים) באופן יומי כדי להקהל על הקריאה (ועליי), ואני חושב שזאת תהיה דרך נהדרת לכסות את תקופה היובש הצפוייה של הבלוג.

רק הערה קלה לפני שנתחיל: יומן הקריאה נכתב ממש תוך כדי המשחק. מדובר בתגובות בזמן אמת, שלא נכתבו/נערכו לאחר שכבר ידעתי מה הולך לקרות, ולכן יתכן מאוד שאעשה מעצמי קצת צחוק פה ושם. קריאה מהנה (:


אז התחלתי את המשחק ופגשתי את סאיורי, חברת הילדות שלי מסתבר, שאיכשהו החליטה להגיד לחברי המועדון שלה שהיא מביאה חבר מועדון חדש היום ולא ממש חשבה לשאול אותי קודם. יש לה מזל שאנחנו חברי ילדות, כי אחרת הייתי אומר לה שתתמודד לבד עם הבעיות שהיא מכניסה את עצמה אליהן ושתלך להציק למישהו אחר. לא נורא, הבטיחו לי קאפקייקס.

הגעתי למועדון ופגשתי את החברות בו:

נאטסוקי – לא יודע מה הסיפור של הטסונדרה הקטנה הזו ולמה היא מתנהגת אליי כאילו אני מצורע, אבל היי, היא הכינה את הקפאקייקס (בכלל בכלל לא בשבילי כמובן) אז נסלח לה.

יורי – היא קצת מפחידה אותי האמת. היא אוהבת אימה ומאוד מאוד אובססיבית לתחביבים שלה – מנסיוני עם הארם היא הולכת להיות יאנדרה מסוכנת.

מוניקה – נשיאת המועדון וללא כל ספק זאת שנראת הכי טוב. רואים שמדובר במלכת הכיתה, אבל כמו כל מלכת כיתה, איך שהיא מתחילה לפתוח את הפה היא הורסת את הרושם שלה לגמרי. יש לה רעיונות של מדריכה בצופים שמכינה פעילויות לחניכים שלה – היו לי מספיק מפקדות כאלה בצבא, תודה.

doki1

זאת שאלה מכשילה נכון?…

טוב, אני האמת רוצה להגיד לסאיורי שמיציתי וזה מועדון בלתי נסבל. במחשבה שניה יש קאפקייקס. רק בשביל זה שווה להישאר.

doki2

שיט המכשפה הקטנה הזאת! היא עלתה עליי!

ועכשיו "בזכות" הנשיאה שלנו אני צריך לכתוב פואמה ואין לי שמץ של מושג בזה. המשחק ביקש ממני לבחור מילים שיתאימו לדמות הנשית שאני רוצה לעשות עליה רושם, אבל בינתיים אני מרגיש שהן אלו שצריכות לעשות רושם עליי, ולכן אבחר במה שאני חושב לנכון.

לאחר בחירה של 20 מילים המתארות הרתפקאה אפלה, כואבת, וקליימקטית – הגיע הזמן לראות מה התוצאה של כל הסיפור הזה ומי מהבנות מספיק איכותית כדי להימשך לטעם שלי.

doki3

צחוקים צחוקים אבל איפה הקאפקייקס שלי?

טוב, ונראה שנאטסוקי עדיין שונאת אותי.

doki4

כל עוד אני נהנה ושבע, כן. לחזור על השאלה שוב?

טוב, בזמן שסאיורי מספרת על איך שהיא מנצלת אותי בלי בושה וקוראת לזה "אנחנו חברים טובים", נראה שיורי הכינה לי הפתעה. אולי בכל זאת זו תחילתה של ידידות?

doki5

ספר… איך ידעת?…

אני מבטיח ליורי שאקרא ואדסקס איתה על הספר שנתנה לי, אפילו שאני לא ממש חובב קריאה.

יורי עדיין קצת מפחידה אותי, אבל אני חושב שאני מתחיל לחבב אותה. כעת כשכל אחת פונה לעיסוקיה, אני נזכר שאין לי מושג מה אני עושה במועדון הזה בכלל, אז כל שנשאר לי הוא לעשות את הדבר הברור מאליו – לבהות ביורי בצורה מטרידה בזמן שהיא שקועה בספר שלה.

נראה שהיא קוראת את אותו הספר שהיא נתנה לי במתנה, ושהיא רק בהתחלה שלו. אני מתקשה להבין איך היא יכלה להמליץ לי על ספר שהיא לא קראה בעצמה. ממש חוסר אחריות. זה כמו שאני אמליץ לאנשים על סדרות אנימה שאני לא ראיתי… לא חשוב…

ברגע מביך במיוחד עינינו נפגשות. אני שואל את יורי מדוע יש לה את אותו הספר פעמיים.

doki6

לגיטימי…

אני מבטיח ליורי שאתחיל לקרוא בקרוב, ושנינו מתעלמים מהעובדה שיכולתי להתחיל כבר לפני חצי שעה אם לא הייתי עסוק בלבהות בה בזמן שהיא קוראת.

אני שואל את יורי על מה הספר והיא הופכת אותו וסורקת את התקציר, מה שגורם לי לתהות – קנית פעמיים ספר שאת לא יודעת אפילו על מה הוא?

היא אומרת שהספר נקרא "פורטרייט של מארקוב". זה לא אומר לי הרבה, אבל יורי מרגיעה אותי בכך שהיא לא רוצה לתת ספוילרים, זאת למרות שהיא עצמה לא קראה עדיין ולא אמורה לדעת אותם. אני לא שופט.

יורי משנה את דעתה בין רגע ומחליטה כן לספר לי שהסיפור הוא על תלמידת תיכון שעוברת דירה עם אחותה הקטנה ואז מתחילים לרדוף אחריה אנשים שברחו מניסוי כלשהו.

doki7

זה רמז. זה לחלוטין רמז ואני מתחיל לפחד שאני לא הולך לצאת מהמועדון הזה בחיים.

יורי מתחילה לדבר על כמה היא אוהבת סיפורי אימה, ואני מחליט שהדרך היחידה לגרום לה להפסיק בלי להיות רע אליה היא לשבת לידה ולקרוא. אין לאן לברוח.

בזמן ששנינו קוראים אני שם לב שהיא למעשה מסתכלת בספר שלי ולא בספר שלה. היא מתנצלת ואני מחליט לשים את הספר באמצע כדי שנוכל שנינו לקרוא ממנו, אפילו שזה מאבד לגמרי את הפואנטה של 2 ספרים נפרדים. לא יודע מה היא חושבת לעצמה.

doki8

לא, אבל זה אף פעם לא עצר אותי.

שנינו קוראים ואני שם לב שהדמות הראשית בסיפור מזכירה את יורי במידה מסויימת. גם היא שוקלת כל הזמן את צעדיה ומפחדת שתעשה משהו לא נכון.

יורי נעלבת מההשוואה ואומרת שזה נוראי, אבל אני לא חושב שהיא הבינה אותי – התכוונתי שהיא יודעת איך לצוד את הטרף שלה בחוכמה.

doki9

אני מתרץ כדי שאוכל לצאת בחיים מכל הסיפור.

נראה שיורי לקחה את זה ברצינות, והיא נראית מאוד נבוכה וגם דיי מרוצה מהאמירה הזאת. אני בעד אם זה מה שיציל אותי.

בדיוק שנראה שהעניינים מתחילים להתחמם בינינו ושהצלחתי לשבות את ליבה, מגיעה גברת הנשיאה מוניקה להרוס הכל – תודה באמת.

כדי להימנע ממצב שיורי תשאל אותי אם המשכתי לקרוא את הספר, מה שאני לא מתכוון לעשות, אני חושב על רעיון מתחכם ואומר לה שנקרא אותו יחדיו. נראה שהיא זורמת, אך היא מזכירה לי שאני עדיין צריך להשלים את 2 הצ'אפטרים הראשון כדי להיות באותו הקצב איתה. שיט.

מוניקה מבקשת שנחלוק את הפואמות שלנו. נבוך מכך שאני לא יודע בכלל מה כתבתי שם, אני רוצה להתאבד.

doki10

חשבתי שאמורים לחלוק את זה עם כולם לא?

יופי, מוניקה שוב שמה אותי במצב מביך.

טוב… זה מביא אותי לבחירה הראשונה שלי…

doki11

הראש אומר להמשיך עם יורי, אחרי הכל כבר התחלנו לפתח מערכת יחסים שנמשכה יותר מ 2 דקות, אבל הלב אומר – סאיורי הכניסה אותי למצב הזה, מגיע לה לסבול את הפואמה שלי עכשיו.

משום מה סאיורי מתרשמת מהכתיבה שלי, כנראה שהסטנדרטים שלה לא גבוהים במיוחד. היא מספרת לי כמה שהיא שמחה שאני חלק מהמועדון ושאני מוכן לנסות דברים חדשים.

היא כנראה גם לא ממש מבינה שאני כאן בשביל הקאפקייקס.

doki12

סאיורי מגישה לי לקרוא את הפואמה שלה, ונראה שאני לא היחיד שחושב על אוכל כרגע.

doki13

אחרי שהיא מתוודה שהיא שכחה לכתוב את הפואמה אתמול וסתם אילתרה משהו על הבוקר, אני מתחיל להבין שאני לא היחיד שלא מבין מה הוא עושה במועדון הזה. זה היה יכול להיות מנחם לו הפוסטמה לא הייתה גוררת את שנינו הנה מלכתחילה.

טוב, נמשיך בסבב, עכשיו צריך לבחור את חברת המועדון הבאה שתקרא את הפואמה האיכותית שלי. אני שוב מתלבט האם לחזור ליורי, אבל אז אני נזכר שיש עוד מישהי אחת שמגיע לה לסבול מכל הסיפור הזה – והיא זו שיזמה את הפעילות המטופשת הזאת. אני ניגש למוניקה.

doki14

לפני שאני מספיק להגיש לה את הפואמה שלי, מוניקה מתחילה לרקום במוחה כבר כמה פעילויות חברתיות חדשות ושואלת אותי אם יש לי רעיונות. הרעיון היחיד שלי הוא שתנוח ותעזוב אותנו במנוחה. לי וליורי יש ספר לקרוא.

בכל אופן, אני מגיש למוניקה את הפואמה שלי, אותה היא קוראת בעיון ואז אומרת לי שהיא "מטאפורית" ועמוקה מאוד. אני חושב שסופסוף יש כאן מישהי שיודעת להעריך אומנות, ואני מוכן לסלוח לה על כל השטויות ממקודם.

אך לפני שאני מספיק לעשות צעד, מוניקה מאירה את תשומת ליבי לעובדה שדווקא יורי כנראה מאוד אוהבת את סגנון הכתיבה הזה. אני מתחיל להבין שזה בלתי נמנע, ושהגורל רוצה שאני ויורי נהיה ביחד.

שמח וטוב לב אני מסתובב כדי לפנות ליורי ואז…

doki15

שיט. שכחתי שאני צריך לסבול גם את זה קודם.

doki16

טוב, אין לי מושג על מה היא מדברת כאן, אבל זה לא נשמע קשור לאוכל איכשהו.

מוניקה שואלת אותי מה אני חושב. בעיקרון אני עוד חושב על הקאפקייקס שהבטיחו לי, אבל אני מניח שאצטרך להגיד משהו על השטות שהיא כתבה קודם. אני זורק משהו על כתיבה "חופשית" ומנסה להישמע חכם.

מוניקה מספרת שההשראה שלה לפואמה היא "התגלות" שקרתה לה לאחרונה, אך לא ממש מוכנה להרחיב. זה בסדר, כי זה גם לא מאוד מעניין.

היא נותנת לי טיפ שאומר שאם אני רוצה לכתוב אסור לי להיות תקוע על נקודה ספציפית, אלא פשוט להכריח את עצמי לכתוב משהו ולזרום עם זה.

בתור אחד שלא כאן כדי לכתוב, אני מהנהן כדי לתת לה לסיים וניגש לצעד הבא שלי. הפעם אני כבר יודע מה לעשות – אני הולך לדבר עם יורי.

doki17

כן… כמובן. ברור. אל תסתכלי עליי ככה, אני לימדתי את שייקספיר כל מה שהוא יודע.

יורי מבינה במהרה שזו הפואמה הראשונה שכתבתי בחיי.

היא מסבירה לי על טעויות של מתחילים שעשיתי, ומחייכת באומרה שאשתפר עם הזמן, ובעזרת הפידבקים של שאר חברות המועדון, חוץ משל נאטסוקי שהיא קצת מוטה.

אני עדיין לא ממש מבין מדוע נאטסוקי שונאת אותי, אבל נראה שיורי לא ממש רוצה להיכנס לנושא.

זה בסדר, כל עוד נאטסוקי תמשיך להכין קאפקייקס היא יכולה מצידי להמשיך להסתובב עם פרצוף חמוץ עד מחר.

כעת אני ניגש לקרוא את הפואמה של יורי.

doki18

כמצופה מיורי, אין לי מושג על מה היא מדברת, אבל זה נשמע דיי מפחיד.

יורי שוב מתנצלת ואומרת שהיא לרוב כותבת דברים ארוכים יותר, אבל זה לא באמת מפריע לי. היא אומרת שמכיוון שזו הפעם הראשונה שאנו חולקים את הפואמות שלנו, היא רצתה לכתוב משהו מתון יותר, אך זה מה שיצא. אם רוחות זה מתון בשבילה, אני מתחיל להבין שהחששות שלי נכונים.

אך נראה שאני טועה. יורי מספרת לי שאני למעשה כלל לא מבין את מה שקראתי, ושהסיפור הוא למעשה בכלל לא על רוח, והרוח היא סימבולית. אני לא יודע אם זה מקל עליי את החשש או מגביר אותו.

כדי לסיים את השיחה בצורה חיובית ולהישאר בחיים, אני אומר ליורי שמאוד התרשמתי מהכתיבה שלה ושיש לי עוד הרבה מה ללמוד ממנה. תגובתה:

doki19

אני חושב שאנחנו מתקדמים כמו שצריך.

עכשיו נשארה רק נאטסוקי, ואם יש מישהי שאין לי כוח אליה בכלל – זאת היא. טוב, נראה שאין ברירה. הנה אני יוצא למשימה – זה הולך להיות כואב.

אני מגיש לנאטסוקי את הפואמה שלי.

 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s