Inuyashiki

השבוע הזה כמו שאתם רואים עמוס במיוחד, ולמי שפספס – 2 פוסטים כבר פורסמו בראשון ובשני בלילה, והפוסט הנוכחי גם הוא אינו האחרון שמתוכנן (מבלי להחשיב את הסק"ש בשבת).

הפעם אדבר על סדרה שהשלמתי מעונת הסתיו המגיעה לסיומה, הסדרה שכנראה עשתה הכי הרבה רעש העונה – Inuyashiki.


תעודת זהות

Inuyashiki היא סדרת אנימה בת 11 פרקים שהחלה את שידוריה בסתיו 2017, ומבוססת על מנגה בעלת אותו השם מאת המנגקה הירויה אוקו (המפורסם בעיקר תודות ליצירתו את המנגה GANTZ). הסדרה מספרת על גבר שקט ומופנם בן 58 בשם אינויאשיקי איצ'ירו, הנראה זקן במיוחד לגילו מה שגורר יחס מזלזל כלפיו מהסביבה, כולל ממשפחתו הקרובה. כשמגלה אינויאשיקי שהוא חולה בסרטן ושלא נשאר לו זמן רב לחיות, אינויאשיקי מחליט לשמור זאת לעצמו ותוהה אם למישהו בכלל יהיה אכפת כשהוא יהיה איננו.

אלא שאז, בלילה אחד כאשר הוא יוצא עם כלבו לפארק, מבחין אינויאשיקי באור בוהק ומסתורי המגיע מן השמים. אינויאשיקי שהתעלף באותו מאורע מתעורר ומגלה שלא רק שהסרטן שלו נעלם – גופו הוחלף בגוף רובוטי המביא עימו אוסף של יכולות שכל גיבור על היה מקנא בהן. חסינות לפגיעות, תעופה, ירי, ריפוי – אלו רק חלק מהיכולות החדשות שמקבל אינויאשיקי, אותן מחליט לתעל למען עזרה לזולת ולחלשים. לרוע מזלו, אינויאשיקי הוא אינו היחיד שחזה באותו אור בלילה ההוא, גם נער צעיר בשם שישיגאמי הירו היה שם בפארק וקיבל את אותה מתנה – אך הוא בניגוד לגיבורנו, מחליט להשתמש בה למטרות אחרות לגמרי.


הפיל בחדר – CGI

לרוב אני שומר את עניין האנימציה לשלבים המאוחרים יותר בסקירה, אך הפעם מדובר במקרה קצת מיוחד. אני יודע, גם אני וגם אתם לא אוהבים CGI. עבור חלקכם העובדה שהדמויות בסדרה לא מצויירות בצורה דו ממדית אלא באנימציית מחשב עשויה להיות דיל ברייקר ולמנוע מכם לצפות. לצערי אני לא יכול להגיד ש Inuyashiki מכילה את ה CGI מהרמות היותר גבוהות שנתקלתי בהן – אך בכל זאת יש מספיק סיבות לכך שזה לא יהרוס לגמרי את חווית הצפייה שלכם.

ראשית, הרשו לי להרגיע ולומר – רק כמחצית מהסדרה משתמשת בדמויות המונפשות ב CGI – החצי השני מצוייר בדו מימד הסטנדרטי והמוכר. החלקים ש"זוכים" לטיפול הממוחשב הם בעיקר החלקים בהם יש צורך להראות את גופם המכאני של אינויאשיקי ושל שישיגאמי, ופה ושם ישנן סצנות נוספות כאלו.

ואיך זה משתלב? לא רע סך הכל. אנימציית ה CGI נעשתה בסגנון Cell-Shading – כזה המדמה כמה שניתן את האנימציה הדו ממדית בעזרת הצללות "שטוחות" וקווי מתאר. אתם כן תשימו לב כנראה לשינוי בין דמות CGI לדמות המצויירת בשיטה הסטנדרטית, אך הוא לא כזה שיגרום להן להראות כאילו מדובר ב 2 סדרות שונות. אישית כן הייתי מעדיף ש MAPPA היו משתמשים ב CGI מלא כמו שנעשה בסדרות של Polygon Pictures, ולו לשם הקונסיסטנטיות (והיה גם נחמד אם היו מנסים לנצל את יתרונות ה CGI מעבר לתחליף זול לאנימציה דו ממדית – אבל זה כבר נושא לפוסט אחר), אבל הבחירה לשמור על האנימציה הממוחשבת בפרופיל נמוך דיי מובנת בהתחשב ביחס הקהל לנושא.

בשתי השיטות המודלים של הדמויות נראים דיי זהים והציור מפורט וריאליסטי בהתאם לסגנונו של אוקו, מה שמאוד מתאים לסביבה ולסיפור. גם אם לא מדובר בסדרה היפה ביותר של סטודיו MAPPA – היא נראית לא רע רוב הזמן, ואם עד כה לא הצלחתי להרגיע את סולדי האנימציה הממוחשבת – אל תתנו לכך להרתיע אתכם, יש דיי והותר סיבות כן לצפות ב Inuyashiki.


לא לבעלי לב חלש

הסיפור של Inuyashiki נשמע הזוי כשקוראים את התקציר, כמעט כאילו לקחו קונספט שילד בבית ספר יסודי חשב עליו ועשו ממנו סיפור – איש שהופך לרובוט עם מספר לא ידוע של כוחות על מוגזמים ביותר, המחליט להיות גיבור. אבל איכשהו זה עובד. האבסורדיות שבקונספט דווקא הופכת אותו למעניין יותר בהתחשב בזוג הדמויות הראשיות שמציבה הסדרה, היוצרות ניגוד מושלם האחד לשני באופן בו חיו את חייהם עד לקבלת כוחם ובאופן בו בחרו לנצל את כוחם לאחר שקיבלו אותו. גם העובדה שהקונספט הילדותי נעשה בכזו רמה של ברוטאליות יוצרת ניגוד מעניין. כן, אם עוד לא הבנתם, יש כאן רצח ו GORE – והרבה מהם. לפעמים ברמה פשוט מגוחכת – אבל דווקא בסיפור כל כך לא מציאותי, כמות הדם הנשפכת מהווה יופי של מראה למה היה קורה לו המצב היה מתרחש במציאות.

כמו Parasyte, סדרה מוכרת אחרת של סטודיו Madhouse (סטודיו האב של MAPPA), גם Inuyashiki מתאפיינת בסביבה ריאליסטית לחלוטין שאיזשהו כוח זר (מהחלל החיצון כנראה) הופך אותה לזירת רצח המונית. שתי הסדרות מתאפיינות במין אווירה שקטה ואפרורית, כאשר ברור לצופה שכל רגע עשוי לקרות משהו שפשוט ישבור את כל השקט הזה לרסיסים – ואותה אווירה עוזרת להחזיק את הצופים מרותקים למסך בכל רגע ורגע.

ואכן, כשהשקט הזה נשבר, ואנו חוזים באופיו האמיתי של העולם הזה – התוצאה מצליחה לפעמים מאוד להפתיע. הסדרה לא בוחלת באמצעים בכל הקשור לאלימות, ולאו דווקא כזו שכוללות יצורים מכאניים וקרני ליזר, אלא כזו המדגישה את טבעו הרע של האדם. בעולם של אינויאשיקי כמו בעולם האמיתי – יש אנשים רעים, והם לא צריכים סיבה כדי להיות רעים, מספיק לחץ חברתי או שיעמום כדי לעשות משהו נורא ואיום למישהו אחר. הסביבה הברוטאלית הזו לא רק הצליחה ליצור אצלי אי נעימות כצופה – היא יוצרת קרקע מושלמת עבור הסיפור וגרמה לי לקוות כל פעם מחדש שאינויאשיקי יגיע כבר ויציל את המצב – משהו שלא קורה עם הרבה גיבורים מסדרות אחרות.


משני צידי המתרס

גם ב Parasyte זכינו לראות דמויות שונות המשתמשות במצב החדש שנוצר בצורה הייחודית להן. ב Inuyashiki אמנם מדובר ב 2 דמויות בלבד, אך הניגודיות הקיצונית בין מעשיהם הופכת את המצב למעניין לא פחות מזה של Parasyte, אולי אפילו יותר. דווקא מבחינה זו אני חושב שהסדרה דומה יותר לסדרה אחרת, של סטודיו Polygon שהזכרתי קודם לכן, והסדרה הזו היא Ajin – גם היא שמה 2 דמויות בנות אלמוות ובעלות כוחות על בשני הצדדים של המאבק המוסרי.

מה שחסר לאינויאשיקי לעומת שתי הסדרות הנ"ל לדעתי הוא שהיא לא חוקרת את הדמויות שלה לאותו העומק. זה מובן כיוון שלאינויאשיקי 11 פרקים בלבד – וגם מה שהיא מצליחה לעשות בהם הוא ניצול נפלא של זמן המסך, אך קשה לי שלא להצטער על כך שלא היה זמן להפוך את הסיפורים לאישיים יותר ולגרום לי כצופה להתחבר יותר אל הדמויות – בעיקר אל אינויאשיקי עצמו.

דווקא אל דמות ה"נבל", שישיגאמי, הסדרה נתנה דיי והותר תשומת לב. למרות שאינויאשיקי הוא הדמות הראשית ועל שמו קרויה הסדרה, דווקא הנער הצעיר קיבל את רוב זמן המסך. למדנו להכיר את הסביבה של שישיגאמי, את מצבו המשפחתי, את הבית ספר אליו הוא הולך, עברנו איתו את השלבים בעלילה שגרמו לו להגיע לאן שהגיע בסוף הסיפור, מה שאי אפשר להגיד על גיבורנו המזדקן שלפעמים נראה כאורח בתוכנית של עצמו.

המאבק בין השניים גם הוא לוקה בחסר, שכן רוב הסיפור הוא כמעט ולא קיים. אנו זוכים לראות יותר את סיפורו הפרטי של כל אחד ומעט מאוד זמן מוקדש באמת לרגעים ששניהם מופיעים באותה הסצנה. זה קצת חבל, אך גם זו תוצאה של מספר הפרקים הקצר שבגללו היה צריך למצוא פשרה בין השקעה בפיתוח הדמויות על חשבון המאבק המוסרי, לבין התרכזות במאבק בין 2 דמויות שלא באמת אכפת לנו מהם – ואני מניח שקיבלנו את התוצאה הטובה מבין השניים.


פינת הספויילרים

אתחיל מסוף הסדרה, שלדעתי היה דיי מספק מלבד דבר אחד – לא מצאתי שום סיבה המצדיקה את הקרבתו של אינויאשיקי מבחינה סיפורית מלבד לסגור את הקצוות. סיום הסדרה במוות הגיבור לרוב נועד להעביר מסר מסויים, ללמד אותו לקח, או לבוא כתוצאה מתבקשת למעשיו – אך אינויאשיקי פעל כאיש הטוב לאורך כל הסיפור מהתחלתו ועד סופו, ולכן התוצאה שנבחרה משרה בי מעט אי נוחות. אני מבין שאם היה נשאר בחיים זה היה משאיר לא מעט שאלות, אך אם המסר היה שדרכו של אינויאשיקי נאיבית ולא מתאימה לעולמנו – הוא לא עבר. על אחת כמה וכמה כשרגע לפני גם שישיגאמי הקריב את עצמו כדי להגן על האנושות (מה שבניגוד מוחלט – מאוד מתבקש ומובן).

מעבר לכך דווקא מאוד נהניתי מהסיום. הייתי מרוצה מהדרך בה הבחינה שוב משפחתו של אינויאשיקי בקיומו, גם אם זה קרה בצורה קצת מזורזת, וגם אם הילד הצעיר יותר עדיין מעצבן. ההופעה של דונלד טראמפ בטלוויזיה גם היא הייתה מחווה מצחיקה, ובכלל, כל הכאוס ששרר ב 2 הפרקים האחרונים נתן אווירה קליימטית נהדרת.

עוד ארצה לציין לטובה בעיקר את חלקו בסיפור של שישיגאמי. אמנם שום דבר ממה שראינו לא הצדיק את מעשיו, ובניגוד לרוצחים סדרתיים מסדרות אחרות אפילו אידיאולוגיה לא באמת הייתה מאחוריהם – אבל כן הצליחה הסדרה לגרום לאיזשהו חיבור לדמות. החלק שבו אימו התאבדה לגמרי גרם לי לרחם על הבחור, ולאחר מכן ניתן היה להרגיש את חוסר האונים שלו כשכל העולם פנה נגדו – חוסר אונים שעבר טרנספורמציה לזעם מתפרץ וגרם לדם רב לזלוג על המסך. כשנזכרים בצורה בה התחיל את דרכו, ואת מעשיו הנוראיים – בוודאי שהתוצאה לה זכה הייתה מתבקשת ורצויה מאוד, אך אני שמח שהסדרה לא השאירה אותו לגמרי "רע".


סיכום

Inuyashiki היא אחת הסדרות היותר מקוריות ומעניינות ששודרו על המסך השנה. הסדרה לא פוחדת למתוח גבולות ולהציג אלימות קיצונית והתנהגויות קיצוניות, והסיכונים לרוב משתלמים. למרות אורכה הקצר והצער על כך שהסיפור לא מיצה את הפוטנציאל שלו עד תום, גם 11 הפרקים שכן קיימים לה עושים את עבודתם בהצלחה רבה. לולא אנימציית ה CGI כנראה שהייתה יוצרת באז רציני יותר, אך אל תתנו לנושא זה להפריע לכם – Inuyashiki לגמרי שווה את הזמן שלכם.

מה עבד:

  • סיפור מקורי המכיל ניגודים מעניינים
  • לא מפחדת לקחת סיכונים
  • מצליחה לגרום לרוב הדמויות להיות מעוררות הזדהות, גם כשזה קשה במיוחד.

מה פחות עבד:

  • האנימציה היא עקב אכילס של הסדרה
  • אורכה הקצר לא ממצה את הסיפור כפי שניתן היה להשיג במספר פרקים גדול יותר.
  • לא מתמקדת מספיק בדמות הראשית.

grades4_8

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s