Legend of the Galactic Heroes: My Conquest Is the Sea of Stars

שוב החלטתי לקחת על עצמי את משימת הצפייה בפרנצ'ייז ארוך, כאשר הפעם רציתי ללכת לכיוון מעט שונה. רוב סדרות האנימה שאני צופה בהן הן כאלו שהתחילו אחרי שנות ה 2000. אלו הסדרות שמילאו את המסכים ושכולם דיברו עליהן מהתקופה בה אני נכנסתי לתחביב האנימה ועד היום, כך שרוב רשימת הצפייה שלי מורכבת מהן. גם העובדה שככל שעובר הזמן כמות סדרות האנימה החדשות רק הולכת וגדלה לא בדיוק עוזרת לי, בתור אחד שכן אכפת לו מלהיות בעניינים, למצוא את הזמן להסתכל קצת יותר לאחור. לכן, במשך זמן רב Ginga Eiyuu Densetsu (באנגלית Legend of the Galactic Heroes), אחד הפרנצ'ייזים היותר מוערכים במדיום, שזכה לאהדה רבה החל מסוף שנות ה 80 ולאורך רוב שנות ה 90, לא היה בראש סדר העדיפויות שלי, על אף שידעתי שיום אחד אהיה חייב לצפות בו. כעת, כשאני פנוי להתחיל סדרה חדשה, החלטתי שהגיע הזמן שהיום הזה יגיע.

להמשיך לקרוא "Legend of the Galactic Heroes: My Conquest Is the Sea of Stars"

Neon Genesis Evangelion

קצת יותר מעשור עבר מאז צפיתי לראשונה בסדרה האנימה Neon Genesis Evangelion של סטודיו Gainax, ממנה יצאתי… מבולבל. כן אהבתי אותה מאוד, היא ללא ספק הותירה רושם מצוין בזמנו, אבל קשה לי להודות שהבנתי את כל מה שהתרחש שם עד הסוף (בעיקר בסרט ההמשך, End of Evangelion, גם אליו אתייחס בפוסט הנוכחי). ידעתי שצפייה חוזרת תהיה בלתי נמנעת בשלב זה או אחר, אבל עם סרטי ה Rebuild of Evangelion החדשים, שסיפרו את הסיפור מההתחלה, נראה היה שאפשר לוותר על הרעיון. במהרה התברר שאותם סרטים הולכים לכיוון עלילתי אחר לחלוטין, כזה שאפילו לא מזכיר את הסדרה המקורית, אז חיכיתי להוציא את התוכנית המקורית לפועל לפני שאצפה בסרט הרביעי והאחרון כאשר זה יגיע. חיכיתי וחיכיתי וחיכיתי… אבל זה לא קרה. הסרט שאמור היה לצאת ב 2013 המשיך להידחות עד שזה כבר הפך למימ בשלב מסוים, ויחד איתו נשארה "אוונגליון" כזיכרון רחוק עבורי.

לא עוד. השנה היא 2021 והסרט הנכסף סופסוף יצא לאקרנים, ובעוד ימים ספורים יהיה זמין גם לצפייה בסטרימינג ברחבי העולם. לכן, הקדשתי מזמני לאחרונה לאותה צפייה חוזרת שרציתי לעשות עוד הרבה קודם, וכעת הגיעה השעה לכתוב את הרשמים והמסקנות ממנה.

להמשיך לקרוא "Neon Genesis Evangelion"

דעה: הסרט של Kimetsu no Yaiba מגיע לארץ – וזה דבר טוב

הידיעה שהתפרסמה רק אתמול, שבוע בלבד לפני תאריך הקרנת הבכורה המתוכנן, תפסה אותי לא מוכן. לו הייתי יודע על כך מראש, כנראה שהייתי מחכה לצפות בסרט בפעם הראשונה באולם הקולנוע בעצמי. אני לא זוכר מתי בפעם האחרונה הביאו סרט אנימה לאולמות הקולנוע בארץ, שלא בהקרנות פרטיות, בסינמטקים ובחורים כאלו ואחרים, ובוודאי שלא זוכר אחד שמשוייך לפרנצ'ייז מוכר ופופולרי מתישהו בשנים האחרונות. אני חושב שבפעם האחרונה שלי יצא לצפות באחד כזה זה היה הסרט הראשון של "אינויאשה" (שלצערי לא היה הצלחה גדולה), לפניו היחידים שבאמת הצליחו להצדיק את ההוצאה היו סרטי "פוקימון" בשנים שזה רק פרץ.

אז כן, Kimetsu no Yaiba: Mugen Ressha-hen (או בלשון המערבית, הסרט של Demon Slayer), אם לא שמעתם, הולך להיות מוקרן החל מה 22.7 בכל סניפי יס פלאנט וכן ברב-חן דיזינגוף. לצד התגובות המתלהבות ברשתות החברתיות, משום מה מדובר במהלך שזוכה גם ללא מעט ביקורת. למה דווקא הסרט הזה? למה עכשיו? למה להקרין סרט שהסדרה שקדמה לו כלל לא שודרה בארץ? למה לא לקחת סרט שעומד בפני עצמו? ובכן, בניגוד לכל מי שטוען לחוסר היגיון בנושא – דעתי היא שמדובר דווקא במיזם מבורך וצעד בכיוון הנכון שהוא בדיוק מה שכבר מזמן צריך היה לעשות.

להמשיך לקרוא "דעה: הסרט של Kimetsu no Yaiba מגיע לארץ – וזה דבר טוב"