לא יצא לי לכתוב על זה בשבוע שעבר כי הייתי קצת עסוק עם פוסט אחר שהיה בעדיפות, אז רק שתדעו שביליתי את כל השבוע ההוא בקריאה של One Piece ושהיה לי ממש כיף. לקחתי הפסקה דיי ארוכה מהמנגה בכוונה לקרוא את הארק הנוכחי, "וואנו", ברצף לאחר שיסתיים, אבל האינטרנט לא יכל לסתום את הפה ולא לעשות לי ספוילרים, כך שהגעתי למצב בו אני לא יכול להסתכן בלהרוס לעצמי עוד יותר את החוויה. למזלי השלמתי את כל הצ'אפטרים שיצאו ל"וואנו" (מ 909 ועד 1048) כשהארק אוטוטו בסיומו, אז קיבלתי לפחות כמעט את מה שרציתי. השלמתי על הדרך גם את פרק 1015 באנימה, שהייתי פשוט חייב לראות מה נעשה שם שכל כך הטריף את כל האינטרנט (לגמרי בצדק אגב. את שאר הארק באנימה עוד אשלים בהזדמנות אחרת, לאחר שהוא באמת יסתיים שם), כך שזה היה שבוע עמוס ב"וואן פיס" שהחזיר אותי לתקופות יפות יותר של החיים.

הסיבה שאני מספר לכם את זה היא לא כי הפוסט הולך ממש לעסוק בתוכן של "וואן פיס" (זה אולי בפוסט אחר, כרגע לא יהיו ספוילרים ממשיים למי שלא צפה/קרא, אז אל דאגה), אלא יותר להשתמש בסדרה כדוגמה כדי לתת את דעתי לגבי טענה שנשמעת הרבה פעמים מאנשים שלא נכנסו או המשיכו לצפות בסדרה הזאת או בסדרות ארוכות אחרות – שהם לא רוצים לחכות שזה "ישתפר בהמשך" כפי שהבטיחו להם.